דו"ח: נשים פלסטיניות רבות נאנסות ומותקפות
 

יום שלישי, 7 בנובמבר 2006, 2:31 מאת: מערכת וואלה!


דו"ח ארגון זכויות אדם מפרסם כי רשויות החוק ברשות הפלסטינית כמעט ואינן מסייעות לנאנסות. מחברי הדו"ח קוראים לאבו מאזן לפעול בנושא

דו"ח ארגון זכויות אדם מזהיר מפני מצבן הקשה של של הנשים בחברה הפלסטינית. בדו"ח של ארגון "Human Rights Watch" נאמר כי נשים פלסטיניות רבות נאנסות ומותקפות וכי רשויות החוק כמעט שאינן מסייעות להן. במקרים רבים מאולצות נפגעות האונס להינשא לאנסים ובתי משפט פלסטינים גוזרים עונשים קלים על גברים המורשעים ברצח על רקע פגיעה כבוד המשפחה.


במחברי הדו"ח קוראים ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן להציב את ההגנה על נשים בראש סדר העדיפויות שלו, ומדגישים כי ישנם צעדים שהרשויות החוק הפלסטיניות יכולות לנקוט, על אף מצבה הקשה של הרשות.

בקול ישראל דווח כי אחד מיועציו של אבו מאזן אמר שהרשויות חלשות בשל התוהו ובוהו הפוליטי השורר ברשות, וכי הפלסטינים כולם, ולא רק הנשים, משלמים את המחיר.

דו"ח: כרבע מהפלשתינאיות קורבן לאלימות במשפחה
 

דו"ח: כרבע מהפלשתינאיות קורבן לאלימות במשפחה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


מאת עמירה הס
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P071106/a.0.0711.60.1.9.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
23% הפלשתינאיות הן קורבנות לאלימות פיסית במשפחה; 61.7% מהנשים סובלות מאלימות פסיכולוגית; 10.5% הן קורבנות תקיפה מינית מצד בעליהן. אלה ממצאי סקר של הלשכה הפלשתינית המרכזית לסטטיסטיקה מינואר 2006 שנערך בקרב 4,212 משפחות בגדה וברצועה. הממצאים מצוטטים בדו"ח הארגון האמריקאי לזכויות אדם human rights watch המתפרסם היום, ונושאו אלימות נגד נשים וילדות, בשטחי הגדה והרצועה. לשם השוואה, בשנת 2004, בה נערך הסקר, הוגשו למרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בישראל 33 אלף פניות, שהן כאחוז מכלל הנשים.

מהסקר עולה שרק 1.2% מקורבנות התקיפה במשפחה התלוננו במשטרה - נתון המסביר את הקושי להשיג נתונים על התופעה. לפי סקר אחר של הלשכה, 51.4% מהאמהות משוכנעות שלפחות אחד מילדיהן חשוף לאלימות; 93.3% משוכנעות שהאלימות היא מצד בן משפחה. ב-2004, מצא סקר כי 80% מהבנות נחשפו לאלימות במשפחה. הרשויות הפלשתינאיות מוכנות להכיר

ויותר בתופעת האלימות נגד נשים וילדות במשפחה, בעיקר, אך ממשיכות לגלות אוזלת יד בטיפול חוקי וממסדי בתופעה ובשפיטת התוקפים. פער גדול קיים בין המידע על אונס נשים (מחוץ לבית) לשפיטת חשודים. ב-2004 היה רק מקרה אחד של הרשעת אנס בעזה. הפערים, כמו העדויות על התגברות האלימות נגד נשים על רקע מתקפות ישראליות באינתיפאדה - הם שדחפו את human rights watch לחבר דו"ח בן 100 עמודים, ובסופו המלצות לרשויות.

הדו"ח, שחיבורו ארך שנה, נשען על מחקרים, פרסומים ועבודת שטח של ארגונים פלשתיניים, בעיקר ארגונים פמיניסטיים ומרכזי סיוע לנשים: מרכז הנשים לסיוע וייעוץ חוקי, "האשה הפלשתינית העובדת" - עמותה לפיתוח, או מרכז העצמת האשה במרכז בריאות הנפש בעזה. רוב הארגונים החלו לפעול לפני הקמת הרשות ב-1994. מאז הציבו לעצמם מטרה להגביר את ההכרה החברתית בחומרת התופעה ולהשפיע על החקיקה. בדו"ח מוזכר ש במקרים לא מעטים נחשפו פעילות הארגונים הללו, במהלך עבודתן, לאיומים ותקיפות פיסיות ומילוליות.

הדו"ח מוצא שני מכשולים עיקריים בהגנה על נשים וילדות מאלימות: חוקים מפלים והיעדר מדיניות למניעת אלימות, סיוע לקורבנות והעמדה לדין. טיוטות שני החוקים הרלוונטיים למאבק באלימות נגד הנשים, חוק העונשין וחוק מעמד המשפחה, עדיין לא עברו את כל הליך ההצבעה. לפיכך בשטחים נהוגים החוק המצרי (בעזה) והחוק הירדני (בגדה). חוקים אלו, מסכם הדו"ח, סלחניים כלפי גברים-תוקפים. נשים מעדיפות שלא להתלונן על בעלים תוקפים כדי להתגרש מהם, בידיעה שעל-פי חוק הן מאבדות חזקה על ילדיהן בגיל ההתבגרות.

חוק העונשין מבחין בין אשה קורבן לתקיפה, שנמצאה בתולה, לבין אשה שאינה בתולה; הוא מקל על תוקפים (למשל מי שרצחו קרובת משפחה) שקורבנם אינה בתולה ומאפשר לרשויות לכפות בדיקת-בתולין. התוצאה היא כמעט חסינות מפני ענישת גברים תוקפים.

חוקרות הארגון האמריקאי ריאיינו בעצמן נשים וילדות קורבנות תקיפה, עורכי דין ושופטים, פעילות בארגונים פמיניסטיים ואנשי מפתח במנגנוני הרשות כמו המשטרה, התביעה הכללית ומשרדים ממשלתיים שונים. מהראיונות התקבלה הוכחה נוספת להטיה נגד נשים בחברה ובמוסדות לאכיפת חוק ואף בקרב רופאים שמטפלים בקורבנות. הטיה זו בקרב הרופאים התבררה בסקר של המכון הפלשתיני אל ביסאן, על יחסם של רופאים לפגיעת בעלים בנשיהן, והדו"ח מצטט מתוך סקר זה.

44% מ-396 רופאים שהשתתפו בסקר, הסכימו לקביעה ששיעור נמוך מהנשים הן מטרה להתעמרות בעליהן. כ-63% מהרופאים התייחסו רק להתעמרות חמורה ומתמשכת כ"אלימות במשפחה" ו-38% הסכימו שלו האשה היתה מגלה הבנה לתנאי חייו של הבעל, הוא לבטח לא היה מתעמר בה.

חוסר אמון כלפי עדויות נשים מתבטא בחוק (שבו אמירת גבר שקולה כנגד עדות אשה) והן ביחסם של שוטרים למתלוננות. מותקפות הופכות קורבנות של מסורת, שבה שמה הטוב של המשפחה חשוב משלומן ומבריאותן. יש נטייה לכפות על נשים להינשא לאנסיהן, לסכל פנייה לעזרה לרשויות חיצוניות ולפנות לסיוע "עושי סולחה" גברים, שמוטים לטובת הגברים במילא.

הדו"ח אינו מתעלם מהקשיים החיצוניים בעבודת המוסדות הרשמיים, תוצאת המתקפות הישראליות והמגבלות על חופש התנועה. אך הארגון האמריקאי גורס שהאלימות נגד נשים - שככל הנראה התגברה בשנים האחרונות - אפשרית משום שהחוק ומסורות חברתיות מגלים סלחנות כלפיה וכלפי אפליית נשים. הדו"ח מסתיים בשורת המלצות, בעיקר לגורמים שונים ברשות - מהיו"ר ועד למשרד התובע הכללי, וגם לישראל (בעיקר בנוגע לחופש התנועה) ולקהילת התורמות

זה כמו לכתוב דו"ח מיוחד על זה ש "באנגליה יורד גשם ואנשים לא שזופים"
 

מבחינת החוקים הנאורים, כמעט כל הנשים המוסלמיות - נשואות או לא - נאנסות לעיתים קרובות, כם אם ע"י הבעל (להזכיר" כפיית יחסי מין שלא בהסכמה הנה אונס).

זו התרבות הערבית הנפלאה...
 

שהשמאל (בארץ ובעולם) מההל ומשבח, או לפחות לא מגנה (כי זה לא פוליטיקלי קורקט לגנות עמים נחשלים... וחוץ מזה, "רב-תרבותיות", הכל מותר, אז למה לא זה?).

בוא נראה תוך כמה זמן
 

זהבה גלאון תאמר שהאשם היחידי בכך זו ישראל ושאין להאשים פלסטינים האונסים נשים כי צריך לכבד את התרבות הערבית ההומיניסטית.

מבינים למה הערבים מזיעים כל פעם שליברמן עולה לדבר?
 

להעניק מקלט מדיני לנשים הפלסטיניות במדינות אירופה
 

הן נרדפות על רקע מיני...

מה עם הכבשים שיש שם?
 

הכבשים שאהידיות..