זיהוי פריט (לא חידה)
 

הלבנה .המחורצת היא חלק ממוקש נ״א (מה שנקרא פעם מוקש נעל)...
 

המנגנון שמחובר אליה הוא מנגנון תקני רוסי (כנראה)....ששימש להפעלתה או לדגם דומה באמצעות תיל ממעיד (יש והיו לא מעט מנגנונים ממספר יצרנים) לא יודע מה מקור הפריטים הללו אך אני מקווה שאתה כן.....

מישהוא?[האמת שיש רק אחד כזה...]מכיר מוקש דומה בריטי?
 

נתקלתי בשטח בעבר,בשרידי מוקשים דומים לדעתי בריטים.
זה בנוסף לשראפנלים הבריטים,הנתונים בשרוול מתכת שבצידו מנגנון ההפעלה.
אודה למי שיש תמונות או מידע על הפריטים ההיסטורים האלה.

עמי

הלבנה .המחורצת היא חלק ממוקש נ״א (מה שנקרא פעם מוקש נעל)...
 

לבני

גם אני חשבתי כך אך הלבנה המחורצת במוקש נ.א שונה מהמדובר פה- ראה תמונה.
לדעתי המדובר במוקש יתד כלשהוא מתקופת מלחמת העצמאות או בסמוך אליה.

בריטי דווקא לא ממש....
 

אולם מוקשי נעל (כוונתי היא למוקשי הנ"א אשר היו בנויים מתיבת עץ מלבנית ובתוכה לבנת רסס) היו מקובלים הן ברשות צה"ל בראשיתו (מוקש נעל מס' 3) וכן בצבאות ערב כשגם לסורים וגם למצרים היו דגמים משלהם עם הבדלים קטנים המנגנון תמיד היה המנגנון הרוסי הפשוט)....
הבריטים עשו שימוש במוקשים בעלי מבנה עגול ממשפחת ה MK החל מה MK2 או ה EP2 ועד ל MK7 כמוקשים נגד רכב (מונ"ר) או נ"ט.
גם המוקש הבריטי הקופץ הידוע כ"שארפנל" נשא כינוי "רשמי" כ MK 2 כמדומני....
בתקופת המחתרות יצקו בארץ (כנראה "כוחותינו") גם מוקשי נעל בעלי מעטפת אלומיניום שהחנ"מ בהם התבסס על אצבע ג'לנטייט או ש"ע, אולי אני אעלה לכאן תצלום של אחד כזה בהמשך....

היכן מצאת את השרידים המדוברים והאם יש אפשרות להעלות לכאן צילום שלהם?... זה יעזור...

אני לא מכיר מוקש יתד המתבסס על לבנה אלא רק על גליל מחורץ ע"ע מוקש ה PP.MI.SK הצ'כי...
 

אין ממש הגיון בלהרכיב לבנת רסס על גבי יתד שהרי פיזור הרסס יהיה בהרבה פחות יעיל מאשר גליל...
דבר נוסף, אם הלבנה בכל זאת נועדה להרכבה על יתד, הרי שאמורות להמצא בה שתי הברגות מצדדים מנוגדים, הברגה אחת ליתד עצמו והשניה למנגנון ההפעלה (ההברגה העליונה).
סימן נוסף שאמור להביא לקביעה כי מדובר בלבנה שנועדה למוקש נעל הוא שאחת הפאות הרחבות אמורה בדרך כלל להיות חלקה מרסס, זו הפאה שכביכל נועדה להיות התחתונה (זו ש"מונחת" על תחתית תיבת העץ כביכל כלפי הקרקע) אך כאמור.....זה לא מחייב......
קח בחשבון שהיו כמה וכמה וריאציות ללבנות הרסס הללו, השוני הוא בדרך כלל בגודל הפיזי, באיכות הייצור ובצורת ריבועי הרסס שעשויה להיות מעט שונה.....

מה מקור הפריט הזה והאם הוא נקי מכל רכיב נפיץ?....

את השרידים האל מצאתי לפני כ20 שנה,באזור הר צניפים שבנגב.
 

שארפנל בריטי
 

לדעתי אתה מכוון למוקשים קופצים.
אשלח אליך למייל תמונה ובה ריכוז מוקשים קופצים מרחבי העולם.

הר צניפים?... איפה זה ריבונו של עולם?.... :)
 

בכל אופן, על פניו לא נשמע כמקום בו הונחו שדות מוקשים...או שאני טועה.....
אולי מדובר בשאריות של השמדת תחמושת?... קח בחשבון שהיה בעבר הרחוק מאוד גם דגם ישראלי של מוקש קופץ שכונה "מוקש קופץ מס' 2 " שממנו ניתר גליל מחורץ...

המשך.[קפץ בטעות לפני הזמן]
 

בסביבתם מצאתי פריטים נוספים ובהם גם מחסניות עוזי ותרמילים משנות ה50.
שרידי שראפנלים מצאתי בעבר באזור חצבה שבערבה.
את הפריטים שנראו חמושים העדפתי לא לקחת למרות החמדנות.
לאחרונה אגב מצאתי,פגז ח"ש 6 ליטראות במצב נפלא.
יש ברשותי אגב 2 ארגזי מתכת שכתוב עליהם "bsms m152 mine 1943" לא הלחתי למצוא באינטרנט צילומים של המוקשים האלה.

מוקש יתד
 

קיימות ורסיות מסוימות של מוקש יתד שבהן המוקש מוצמד למוט עץ מצידו החיצוני למשל PMR-3 היגוסלבי
או ה-NO-MZ2B הוויטנאמי אכן יתכן והמקור הוא מוקש נעל כגון מס' 3 ודומיו שכן הנני מסכים שמוקשי היתד הינם גליליים אך כפי שידוע לי נעשה שימוש גם בלבנות שמקורם במוקשי נעל כמוקשי יתד מאולתרים..
לגבי התמונה , היא הועברה אלי לזיהוי ואין לי מושג מה מקורה ובאם הינה מכילה חנ"מ.

הר צניפים נמצא בנגב הדרומי באזור שזפון,צוקי עובדה לערך
 

היו שם שרידי מאהל משנות ה50.
לא מדובר בהשמדת תחמושת אלה כאמור באוסף של פריטים שונים.
אני לתומי סברתי שצה"ל בתחילת דרכו התבסס על מוקשים בריטים ולא יזם ייצור עצמי.
מעניין.

אני זוכר במעורפל תמונה של מוקש יתד מצרי עם ראש רסס מרובע.
 

אולי זה פחות יעיל מבחינת פיזור הרסיסים,אך במדה והוא מופעל ע"י תייל ממעיד הכיוון ידוע..
ייתכן גם שזה ורסייה "מיוטדת"למוקש קיים במלאי ,הרי המעטפת מעץ זול,וייצור של ראש רסס נחסך.

הייתי שמח לראות תצלום של מוקש שכזה ולדעת אם מדובר היה ביצור תקני סדרתי......
 

אכן יש כמה וורסיות של מוקשים בעלי ״ יתד צידי״....
 

אבל עדיין, תסכים איתי שהסבירות שתיתקל בהם כאן היא לא מהגבוהות אם בכלל.....(בהנחה ש״מוקש תאורה מס׳1 לא נחשב).......
לגבי שימוש בלבנות רסס עבור מוקשי יתד מאולתרים, אינני מכיר ואשמח לראות.... אך עדיין, לא נראה לי שבכך מדובר במקרה הנדון.....
מעניין.....

מעניין.....
 

לגבי מוקשי השארפנל-מוקשים אלה מעולם לא הוכנסו לשימוש בצה״ל אך היו בשימוש צבא ירדן וצבא מצרים (מתקופת מלחמת השחרור ומעט לאחריה), בארץ פותח מוקש קופץ אחר ומכוער להפליא אשר כאמור לעיל כונה ״מוקש קופץ מס׳2 אשר היה נראה כמו מן קומקום......אם תרצה, אצלם עבורך אחד שכזה כולל גליל הרסס המחורץ אשר היה מנתר מתוכו לגובה. היות ומוקשי שארפנל לא היו בשימוש צה״ל מעניין לדעת מה עושים שם רסיסים שלהם אלא אם מדובר ברסס של משהו אחר ובכלל....מה עושים שם מוקשים מסוג כזה או אחר .....
לגבי אזור חציבה, לא יודע מה הונח שם במהלך השנים אך אני בספק אם מהסוג המדובר.....
כשאתה כותב ״שרידי מאהל משנות החמישים״, למה כוונתך?... מה מצאת שם פרט לכך?....

ולגבי מוקשים בשימוש צה״ל מראשיתו:

מן הסתם, אם נלך אחורה בזמן לתקופת המחתרות טרום הקמת המדינה אזי נגלה כי שימוש במוקשים נעשה הן ע״י הכוחות הערביים שבעיקר התבססו על מוקשים שנגנבו/נרכשו/נמסרו להם ע״י ״אחיהם״ ששירתו עבור הצבא הבריטי והלגיון ומכאן ״שמהצד שלהם״ תמצא בעיקר מוקשים דוגמת ה ״מארק 2״ הבריטי או מוקשים מייצור עצמי ... ומ״הצד שלנו״ התבססו הן על מוקשים מייצור עצמי/מקומי ומאולתר והן על מוקשים בריטיים שבעיקר הוברחו מאזור המדבר המצרי (תקופת טרום ותוך כדי מלחמת העצמאות), בתקופת המלחמה עצמה השתמשו הן כוחותינו והן הכוחות הערביים כמעט בכל מה שהותירו כאן הכוחות שלחמו במדבר המערבי, היו אלה מוקשים בריטיים, גרמניים (״טלרמיין״ וכו׳ וכן מוקשים קופצים מס׳47) ואפילו איטלקיים....

כשהוקם צה״ל והתע״ש הפך למפעל רשמי, המשיכו לייצר בו מספר דגמי אמל״ח שייצורם החל עוד במחתרת ביניהם גם מוקשים, כך הוכנס לשימוש מוקש הנעל מס׳3 עם לבנת הרסס המחורצת ותיבת העץ, מוקש קופץ מס׳2, החל פיתוח וייצור של מונ״ר מס״16 (שהיה בעל דמיון לא מועט ל״טלרמיין״ הגרמני) ואפילו נופקו ליחידות מספר לא מועט של גופי רימוני usa מחורצים וללא מנגנון כדי שישמשו כמוקשי יתד/מלכוד....
גם מוקש התאורה מס׳1 המוכר והידוע היה למעשה העתק של מוקש תאורה בריטי שבמקור יוצר בארץ ממתכת.

במהלך שנות החמישים המאוחרות כבר החלו לפתח בארץ מוקשים קצת יותר ״מתקדמים״ ע״ע מוקש מס29 מוקש נ״א מס׳4 וכו במקביל לרכש מבריטניה וארה״ב......

מה שאתה מדבר הוא קופץ מס' 2 ....

לבני, זה לא מצת RO ?

האם הלבנה הזו זה לא מה שמצאו בתל אביב לפני כמה חודשים ?
חחחחח

בהחלט יכל להיות ממשפחת ה RO אלא שיש כל כך הרבה וריאציות כך שנמנעתי מלקבוע חד משמעית..
 

על פניו יש שם נקב או לנצרה או לתיל ממעיד....
בכל אופן, יש כל כך הרבה דגמי מוקשים שחולקים לבנות כאלה...כל כך הרבה יצרו אותם ובכל כך הרבה תקופות....
ולגבי ה"לבנה הרמת גנית" (לא ת"א)...היא הרבה יותר מיוחדת!.... אל תלכלך..... :)

חחח זו הייתה בדיקת עירנות ....
מסתבר שזה היה מודל מבוקש ..
נראה לי בגלל הלוק שלה ...

אם תזרוק אותה על האוייב הוא ימות יותר מהר תוך ייסורים רבים יותר ....

או לחליפין, תן לו לבלוע אותה.....
 

המוקש ואמצעים נוספים,תואר בספר תוד"א צהלי מסוף שנות ה-60.
 

אולי 1970 ספר אפור שהכיל מידע כללי ותמונות,של אמלח אוייב לרבות נק"ל רימונים מוקשים ומטענים.את הספר השאלתי לעודד שנפטר ליגוני לפני כשבועיים.
במידה והספר יחזור אלי,אעלה מתוכו כל שתבקש

למיטב זכרוני הספר המדובר נמצא ברשותי, לשאחזור לעבודה אחפש אותו ו...
 

אם הפרי המדובר מופיע בו, אעלה לכאן תמונות ומידע.... למיטב זכרוני מדובר בספרון קטן יחסית.....

מדובר בספר בגודל מחברת 40 דף של פעם ועוביו כשל 3-4 מחברות כאלה.
הספר כרוך כרכה רכה מנייר עבה אפור,הדפים מכילים צילום שחור לבן של הפריט,ופרטים טכניים.
אני זוכר "מוקש יתד מצרי",אך מקווה שהזיכרון לא בוגד בי.

אכן כנראה שזה זה....(-:
 

את המוקשים הבריטים מצאתי באזור עין חצבה כילד,בסמוך לגאנקייה בריטית שהייתה שם,בתוך מתחם שהכיל שרידים של גידור בריטי,עם תייל אופייני עבה ו"בזנטים" מברזל עגול וקצה מסולסל ומחודד שהיו "מוברגים" לקרקע .עבר 30 שנה אבל אני זוכר גלילים חלודים ש"זוהו" בדיעבד ע"י מבוגרים [אני הייתי ילד בן ;12] כמוקשים קופצים בריטים ,אך לך תדע.
-בהר צניפים מצאתי לפני 22 שנה מתחם גדול יחסית שלמחפורות ומשטחים וגידור ובינהם הרבה מציאות באופן יחסי,יתדות ,אבזמים,סכום,חלקי מסטינג ,מחסניות עוזי חלקי קשר ועוד,בין השאר מצאתי לבנות מחורצות כעיין
השוקולד וגלילי מתכת עם יציאה צדדית,זרבובית ,צהובים כמדומני [אחרי הרבה שנים במדבר הכל הופך צהוב}
ועליהם היה כתוב "מוקש קופץ מ"ס....",חשבתי באותו זמן כי אלה השראפנלים המפורסמים-מסתבר איפה שטעיתי.למי שמתכנן לרוץ לשם,כנראה שאין טעם,כיוון שכל השטח שוקם ע"י רט"ג.

עמי

אז הכלי עם הזרבובית הוא אשר עונה לתיאור של מוקש קופץ מס׳2 הישראלי.....
 

תמונות של כווולם, יועלו בעתיד הקרוב.....

אז ככה....
 

ראשית, משמאלן מוקש ה"שראפנל" הבריטי לעומת מוקש קופץ מס' 2 הישראלי שמימינו, מוקש קופץ מס' 2 יוצר החל מ 1949 ועד פחות או יותר שלהי שנות החמישים (והוחלף ע"י מוקש קופץ מס' 12 ) שים לב לכך שהגליל הפנימי שהוא זה שלמעשה מנתר ומכיל גם את מטען החנ"מ העיקרי חלק בשראפנל ומחורץ במס' 2 הישראלי (אני מניח שהמוקש בעל ה"זרבובית" שתיארת, הוא המוקש הישראלי):



הגליל הפנימי - הנה הגליל הפנימי של ה"שראפנל" הבריטי, שים לב להיותו בעל מעטפת חיצונית חלקה:




והנה הגליל הפנימי של מוקש קופץ מס' 2 הישראלי, שים לב לחירוץ:



והנה מספר דגמים של מוקשי נעל בעלי לבנות רסס הדומות לזו שבפתיחת האשכול כולל תצלום של הלבנה שהיתה נתונה במוקש מס' 3 הישראלי ובה "חשדתי" בהודעתי הראשונה באשכול זה (ועדיין חושד בה):






מיותר לציין אך אציין בכל זאת כי כל הפריטים שבתמונות עוקרו ע"י אנשי מקצוע מוסמכים מכל אלמנט ורכיב נפיץ/מסוכן !

מרתק-תודה לבני.
 

המוקשים שמצאתי בצניפים אכן דמו לישראלי.הם כמובן היו בצבע צהוב ולא כחול-תרגול.
את המוקשים מעין חצבה אני זוכר במעורפל מה גם,שהם היו חלודים קשות וללא מנגנונים,אבל בהחלט ייתכן שהיו שראפנלים.
שוב תודה-עמי.

לא שכחתי!... מחר תהייה תשובה....
 

ולעת עתה האופציה היחידה שעולה בראשי היא שאולי התכוונת למה שכונה בעבר ״מוקש התראה מצרי ״, מדובר היה ביתד עץ ועליה מותקנת מעין קופסת פח שבתוכה ארבעה גלילים שהכילו זיקוקין אשר הופעלו באמצעות תיל ממעיד.....
בכל אופן... מחר נהייה יותר חכמים..... (-:

הנה כותרות שני הספרים שברשותי....
 

האחד משנת 69 והשני משנת 70.....
בשניהם לא מופיע אף מוקש יתד נ"א (גם לא מצרי) שמתבסס על לבנת רסס מתכתית או לבנת רסס בכלל...
מה שכן, באחד מהם מופיע מוקש ההתראה המצרי שאת תמונתו אני יעלה בהמשך (בעיית סוללות קלה).......

לבני
לדעתי המוקש הזה מופיע גם בפקל"צ מסוף ה80' תחילת ה90' של המאה הקודמת (זה עם הכריכה הכתומ הקשה)

דרך אגב, אם יש לך כזה פקל"צ ספייר..... |שורק|

כן, יש בהחלט מצב שהוא עדיין מופיע שם.... ולצערי, פקלצי״ם הללו הם עולם הולך ונעלם.....
 

אבל אם אתקל במהלך הנבירות שלי באחד....אתה תדע... (-:

הא! אמרתם פקל"צ. זה מצחיק, כי אני מכיר אחד שידע לעשות מבחן סיכה על פקל"צ בה"ד אחדי.

מבחן סיכה, למתעניינים:
פותחים עמוד אקראי
נועצים סיכה במילה
שואלים מה המילה שכתובה שלושה דפים מתחת לדף שנפתח.

אני כבר לא אתפלא על כלום.......
 

|משוגע|

הספרון שהיה ברשותי שונה.
 

הוא דומה בצורתו החיצונית ,אך עוסק גם בנק"ל.
אני זוכר "......יתד מצרי......" או משהו דומה.
עם תמונה מאוד מטושטשת של מוקש מרובע על יתד מאסיבית למראה.
יתכן וזה מוקש ההתראה המדובר?!

יכל להיות שמדובר במהדורה שונה אבל לעת עתה...קבל....
 

::7

יש בהחלט סבירות שזה אותו פריט.
 

בספר שלי התמונה היתה הרבה פחות ברורה וקטנה.
אם כך אני מבין,שלהיות רסס מרובעות היו באזורנו רק במונ"א צהלי ישן?
אגב אולי יש לך צילום של "מוקש זפת"?

וכך, אכן חזרנו להתחלת ״השיחה״... אכן לבנת רסס מחורצת היתה קיימת אך ורק במוקשי הנעל...
 

ולא על גבי מוקשי יתד לפחות כפריט תקני.
לגבי מוקש זפת, אני מניח שאתה מתכוון לצרפתי?....
והיה וכן, אולי מחר אצלם עבורך את המקור!..... |קורץ|

בבקשה....שני מועמדים לתואר "מוקש זפת".....
 

שהרי הצרפתים בשעתו (אמצע - שלהי שנות הארבעים) ייצרו מספר דגמי מוקשים מחומר פריך שב"זכותו" נקראו "מוקשי זפת"...
האחד נ"ט (SBMA היה שמו) והשני "מודל 48" ששימש כמוקש נ"א בעל מנגנון חיכוך....
(תמונתו יצאה לצרי קצת מטושטשת, אם תרצה אנסה שוב)...

תודה לבני.
 

למיטב ידיעתי זה מוקש הנ"א,שנפוץ בשדות המוקשים בגולן.
החומר ממנו הוא עשוי הוא מעיין בקליט פריך?או אספלט?
מוקשים מבקליט אני מכיר,בכול אופן.
בכול מקרה אשמח,לדעת יותר על מוקשים שאפשר,להתקל בהם בשטח בישראל,מלבד הישראליים אותם הכרתי.
לדעתי היכרות עם המוקשים יכולה לסייע ,בזיהוי שטח חשוד במיקוש ללא גידור,ושטחים כאלה קיימים,בעיקר בגולן ולמנוע אסונות.
תודה על כול פנים

עמי.

לאו דווקא זה....
 

מוקשי ״הזפת״ הללו נחשבים נדירים יחסית...המוקש נ״א הסורי הנפוץ ביותר עדיין בשטחי הרמה הוא ה pmn1966 עוד ניתן למצא שם מוקשים בריטיים מיושנים מדגמי mark2 ו mark5 , יש בהחלט מצב שעדיין פזורים בשטח גם דגמים נוספים כמו מוקשי נעל סוריים או מוקשי יתד.... באזורי איו״ש ניתן למצא עדיין מוקשים ירדניים מסוגים שונים כשמדובר תמיד בדגמים בריטיים מיושנים וכן במוקש הנ״א המכונה״סרדין ירדני״ בשל צורתו המזכירה קופסת סרדינים....... מוקשי נ״ט סוריים נפוצים הם ה tm46 .

בסדיר הייתי מגיע הרבה לאום דרג' לקורסי חבלה.
מעל הבסיס היה מבנה משטרה בריטי ישן, ובכל האיזור היו שטחים שלמים מגודרים עם שלטי "זהירות מוקשים"
זכור לי שבאחד התרגילים עלתה אכזרית של חה"ן גולני על מוקש נ"ט ישן. זה נגמר בבוגי שעף....

בתרגיל אחר (חורף 94 אני חושב) אני זוכר הליכה על דרך העפר בתחתית ההר עליו ממוקמת המשטרה, כאשר לפתע מבין האבנים מבצבץ לו חבר מוכר מהפקל"צ הכתום - "הסרדין הירדני".
לבני, האם תוכל לסרוק ולהעלות תמונה שלו?

יאללה...נעלה גם אותו... אתה מעדיף מהפקלץ או של הפריט עצמו ב״לייב״?... (-:
 

אפשר "גם וגם" במקום "או, או"?
 

pmn1966 זה "הקופסאת סוכריות "מפלסטיק?
 

אני על כול פנים,אשמח להכיר את כולם.....
לדעתי לאשכול שירכז מיקוש ישן באזורנו יש ערך היסטורי וגם מעשי.
זאת כמובן לא בקשה...
אולי מחשבה?!
או משאלת לב.......

ה pmn 1966 הוא מוקש בעל מבנה מעוגל העשוי בקלית חום בחלקו התחתון.....
 

ובחלקו העליון טס לחץ העשוי גומי שחור, בצידו של המוקש קיים תבריג להברגת הנפץ והמנגנון....
אני מניח שיש תמונות למכביר ברשת היות ומדובר במוקש מאוד נפוץ.
קיים מטען חבלה תקני המופעל באמצעות הסרת לחץ ממנו אשר כמעט זהה למוקש ה pmn1966 אשר שמו ms3 .
מדובר במטען חבלה המיועד לפעול מיידית ברגע שמרימים חפץ כל שהוא המונח עליו וכאמור, למעט בליטה קטנה שבמרכז טס הלחץ, הוא זהה בצורתו למוקש המדובר.