|
27-09-2005, 22:14
|
|
|
חבר מתאריך: 31.10.04
הודעות: 34
|
|
"כל הפנים והשמות"
"כל הפנים והשמות"
רון הוא הרפתקן בנשמה וחולה טיולים ומסעות.
הוא טייל במשך תקופות ארוכות ברחבי העולם,
תמיד שאף לטייל, לשבור גבולות
ולצאת לראות עולמות רחוקים וחדשים.
רון אוהב לצלם הכול,
הוא תמיד ייקח עוד רגע כדי להרוויח צילום טוב.
אוהב צילום טבעי, קומפוזיציות מעניינות, משחקי אור וצל,
לרוץ על גבעה רחוקה וגבוהה ולו בשביל לקבל זווית טובה יותר
הוא לא יחסוך במאמצים כדי לקבל את הצילום המיוחל.
במסגרת טיוליו הוא פגש המון אנשים בעלי מראה מיוחד ושונה מהרגיל.
הוא נכח באירועים מיוחדים שגרמו לאנשים לעטות את לבושם המסורתי
הוא היה שם עם מצלמתו בשבטים נידחים, רק הוא, המקומיים והמצלמה.
לפעמים דווקא מפגש אקראי ברחוב הופך למפגש בין תרבויות ולצילום מרהיב.
הוא למד שכל מה שדרוש הוא קצת אומץ, נימוס , בקשה,
או מיקום נסתר ועדשת טלה מכוונת.
"כל הפנים והשמות" היא תערוכת היחיד הראשונה שלו
ומייצגת עבורו את הפאן האנושי במסעות ובאירועים אותם חווה.
התערוכה מספרת את סיפורם של האנשים מאחורי התמונה
בכל סיטואציה בה היא צולמה.
במסגרת מסעותיו הוא הכיר אנשים נפלאים, חמים ומדהימים.
אם יכול היה, לשמם היה שואל, מה סיפורם ומעשיהם לפני ואחרי הצילום.
בכל המקרים הקפיד רון לשמור על כבודם של מצולמיו.
היו שהסכימו בחפץ לב והיו שסירבו להצטלם
ומי שלא חפץ בכך לא צולם.
"והם עוברים בי שלב שלב, מי שהייתי מי שעכשיו
כל הפנים והשמות, כולם.
כל השירים שהם לקחו איתם..." [דני רובס]
הצילומים בתערוכה צולמו בתאילנד, הפיליפינים, הודו, וייטנאם, בוליביה,
אקוודור, ארגנטינה, מלאווי, דרום-אפריקה, טנזניה, קפריסין, יוון וכמובן ישראל.
התערוכה מציגה נושא רוחבי, והגיוון המעניין מעביר קו משותף
בין הפנים והאנשים על פני תבל ומדגיש כי למרות השוני, הבסיס של כולנו משותף,
ואדם באשר הוא נמצא הוא אדם.
התערוכה "כל הפנים והשמות"
תיפתח ביום א' 02/10 ב 20:00 בגלריית החלונות,
קומה שלישית בקניון עזריאלי, תל-אביב
התערוכה תוצג במהלך כל חודש אוקטובר 2005
ותהיה פתוחה לקהל בשעות הפעילות של הקניון
ראו זאת כהזמנה אישית
ממני, אוצר התערוכה: גיא עולמי
המצולמים -
"ביהן" היא בת שבט הדז'או החיים בצפון ויטנאם. ליד מפלי הכסף באזור סאפא בצפון וייטנאם, פגשתי קבוצה מרתקת של אנשי שבט הדז'או. בתוך ביקתה קטנה ליד המפל ישבו 3 נשים, גבר, ו-2 ילדות. כל הנשים עסקו בתפירת בגדים וכך גם "ביהן" המבוגרת שבהם, שהצליחה לאלתר שיפצור מיוחד למשקפיה המטים ליפול. החוט הלבן משך את עיני והיא חייכה חיוך צנוע והמשיכה במלאכתה הקדושה. אנשי השבט מאמינים ברוחות האבות, הנקראות "באן הו" ושפתם דומה לסינית. נשות השבט מגלחות את שיער ראשן וגבותיהן. לראשיהן כיסוי אדום המאפיין אותן והן מכונות בשם חיבה : " השבט האדום".
"קרלוס" הוא אחד האנשים הצבעוניים ביותר שפגשתי בארגנטינה. ראיתי אותו בשוק "סן תלמו" בבואנוס-איירס, שהוא אחד משוקי הפשפשים הטובים ביותר ביבשת. שוק ססגוני ומרתק, בדיוק כמו דמותו המיוחדת של קרלוס. בעבר הוא היה דייג וחי בעיקר על ספינות דייג, והיום הוא רוכל חפצי נחושת קטנים ומעוצבים בשוק.
קשישה טיבטית בבגדים מסורתיים בעת חגיגות בודהיסטיות בכפר "למה –יורו" , הנמצא בחבל לאדאק בצפון הודו. הפסטיבל המיוחד מתקיים בגומפה המקומית ( מנזר טיבטי) פעם בשנה, ומרכז אליו מקומיים רבים. זוהי ההזדמנות המיוחדת של הטיבטים, ללבוש את בגדיהם המסורתיים העשויים מעור, לפגוש את כל האנשים באזור ולקבל עדכונים ממקור ראשון. הטקס הצבעוני כולל תלבושות ומסיכות מרשימות, ומתאר בעזרת ריקודים והצגות סיפורים בודהיסטים חשובים.
כל הזכויות שמורות לצלם רון ורם
|
|