ועדת השרים בראשות שר הפנים פורז צפויה להסדיר את מעמד הילדים השבוע. תלמידי החטיבות העליונות וילדים החיים בישראל לפחות 5 שנים יקבלו מעמד תושב קבע


ועדת השרים לענייני מינהל האוכלוסין, בראשות שר הפנים, אברהם פורז, צפויה להתכנס ביום רביעי הקרוב כדי להסדיר את מעמדם האזרחי של מאות ילדי עובדים זרים, שחיים בישראל רוב שנותיהם ולומדים במערכת החינוך הממלכתית שלה, אך למרות זאת הם משוללי זכויות חוקיות בישראל.

הסדרת המעמד האזרחי החוקי במדינה של ילדי העובדים הזרים היא יוזמה ששר הפנים נאבק עליה כבר יותר מחצי שנה, ובעקבות חוות דעת שהתקבלה לאחרונה על ידי היועץ המשפטי, מני מזוז, נקבעו הקריטריונים ליישומה.

לפי הצעת ההחלטה, ילדי עובדים זרים תלמידי החטיבות העליונות (כיתות י'-י"ב, גילאי 18-16), או מי שסיימו כבר את התיכונים וחיים בישראל חמש שנים לפחות, יקבלו מעמד של תושב קבע במדינה, בתנאי שהם כשירים לשרת בצה"ל ואין להם עבר פלילי.

ילדי העובדים הזרים בכיתות ה'-י' (גילי 10 ויותר) שחיים בישראל חמש שנים לפחות, יאוזרחו בישראל בשני שלבים. בשלב הראשון, יקבלו ילדי עובדים זרים אלה מעמד של תושב ארעי לתקופה של שנתיים, ולאחר מכן יהפכו לתושבי קבע - הנבדלים מאזרחי המדינה רק בזכות ההצבעה לכנסת. בהצעת ההחלטה, שהוועדה לענייני מינהל האוכלוסין צפויה לאשר, מודגש כי "בשלב זה" יוסדר מעמדם האזרחי של כ-650 ילדי עובדים זרים בלבד. הקניית מעמד אזרחי חוקי במדינה לילדי העובדים הזרים מותנה בכך שילדי העובדים הזרים או הוריהם, נכנסו למדינה כחוק, גם אם כיום הם שוהים בישראל באורח לא-חוקי.

ועדת השרים לענייני מינהל האוכלוסין משמשת כזרוע של הממשלה בכל הנוגע לאזרוחם של ילדי העובדים הזרים, שרובם שוהים כיום בישראל שלא כחוק, עם הוריהם. ההחלטה על הפיכת מאות ילדי עובדים זרים לתושבי המדינה, אינה טעונה את אישור הממשלה כולה.

לכאורה, מלבינה ממשלת ישראל את מעמדם האזרחי של מי שעברו על חוקי המדינה. לכן, מסבירה הצעת ההחלטה כי: "יש לפתור על ידי הסדר חד-פעמי, על בסיס עקרונות הומניטריים, את בעיית ילדי עובדים זרים שהתערו בחברה הישראלית, והוצאתם מהארץ פירושה העברתם לארץ אחרת שאין להם כל קשר תרבותי עמה".

הוועדה מסבירה בהצעת ההחלטה שלה את מתן הגושפנקה לכאורה לעבירה על החוק, בכך ש"לקחה בחשבון את העובדה שבמשך שנים רבות לא היתה אכיפה ראויה לשמה של החוקים בדבר שהייה לא חוקית בישראל, דבר שאיפשר מצב שבו ילדים נמצאים שנים רבות בלא סטטוס חוקי".

גם מעמד הורי העובדים ואחיהם יוסדר


בניגוד ליוזמותיו הקודמות של השר פורז, אזרוחם המעשי בישראל של ילדי העובדים הזרים לא יתאפשר לאחר החלטת ועדת השרים באורח גורף, אלא ייעשה "על בסיס בדיקה של ועדה שתוקם במשרד הפנים, בראשות מנהל מינהל האוכלוסין, ששי קציר". יש לציין כי הוועדה הבין-משרדית של מינהל האוכלוסין, שתפקידה לאפשר למי שאינם זכאי חוק השבות לחיות באורח חוקי במדינה, היא גוף קיים, הנוקט באמות מידה מחמירות מאוד. לכן, סביר להניח, שכל בקשה תיבחן בדקדקנות ומהגרי העבודה שיתייצבו בפני ועדה זו, ולא יצליחו להוכיח כי קיבלו עם הגיעם לישראל אשרות עבודה שמעסיקיהם ביקשו עבורם, עלולים להיות צפויים לגירוש.

הצעת ההחלטה של הוועדה לענייני מינהל האוכלוסין תוחמת בזמן את הקניית המעמד האזרחי לילדי העובדים הזרים. "למען הסר ספק, מציינת ההצעה (...) כי לא יינתן מעמד חוקי לילדי עובדים זרים השוהים שלא כחוק, שנכנסו לישראל או נולדו בה לאחר אישור החלטה זו". כל ילדי העובדים הזרים שהם מתחת לגיל שקבעה הצעת ההחלטה - תלמידי הכיתות הצעירות בבית הספר היסודי (א'-ד') ילדי הגנים, הפעוטות והתינוקות, אינם נכללים בהצעת ההחלטה, ועל כן הם והוריהם צפויים לגירוש מהארץ. לפי נתוני מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, שהוגשו לפורז לפני כמה חודשים ונסמכים על נתוני משרד החינוך, טיפות החלב ומסיל"ה (מרכז הסיוע לקהילה הזרה בעיריית תל אביב) בישראל חיים כ-2,000 ילדי עובדים זרים. לפי נתוני משרד החינוך, כ-600 ילדי מהגרי עבודה לומדים בכיתות ה' עד י"ב. מתמונת מצב זו עולה המסקנה כי כ-1,400 ילדי עובדים זרים והוריהם צפויים לגירוש מהארץ, ורק פחות משליש מילדי העובדים הזרים יזכו לזכויות אזרחיות חוקיות במדינה.

ועדת השרים לענייני מינהל האוכלוסין אף מסדירה את השהות החוקית בארץ של הורי ילדי העובדים הזרים ואחיהם הצעירים. לפי הצעת ההחלטה, ההורים ישהו בישראל עם ילדיהם שיזכו למעמד של תושבות קבע, עד הגיעם לגיל 21 (מועד השחרור מצה"ל לחיילים). בתקופה זו הם יקבלו אשרות שהייה ועבודה חוקיות. האחים והאחיות הצעירים של ילדי העובדים הזרים (שאינם כיום בכיתות ה'-י"ב) לא יהפכו, לפי הצעת ההחלטה, אף הם לתושבי קבע במדינה, כאחיהם הבוגרים, אלא יוכלו להישאר בישראל כל עוד הוריהם יהיו זכאים לכך".

פורז נאבק כבר יותר מחצי שנה על הסדרת מעמדם של ילדי העובדים הזרים. לפני כמה חודשים טירפדה הממונה על מחלקת בג"צים במשרד המשפטים, עו"ד יוכי גנסין, את הצעת ההחלטה הקודמת בדבר מתן מעמד אזרחי קבוע במדינה לילדי העובדים הזרים, בנימוק שצעד זה יביא לאזרוחם הלא-רצוי בישראל של ילדים פלשתינאים, שחלק מהם, כמו ילדי העובדים הזרים, שוהים בישראל אף הם שלא כחוק. עו"ד גנסין קבעה כי בשם השוויון שהחוק מצווה לו, אי אפשר להבחין בין ילדי העובדים הזרים לילדים פשלתינאים. שר הפנים חלק על הפרשנת המשפטית של עו"ד גנסין, ופנה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. לפני כשבועיים שלח מזוז את חוות דעתו המשפטית לפורז, שבה קבע: "איני רואה בעיה משפטית בהיבט של אפליה כלפי ילדי שוהים בלתי חוקיים פלסטינים, לקבלת החלטה בדבר מעמד לילדי שוהים שלא כדין (ילדי עובדים זרים, ר"ס)". מזוז קבע כי אפשר להבחין משפטית, בין שתי קבוצות אלה, לשם מתן מעמד אזרחי חוקי בארץ לילדי העובדים הזרים.

עם זאת, תחם מזוז את החלטת ועדת השרים לענייני מינהל האוכלוסין, במתווה שהוא קבע. הצעת ההחלטה שתבוא לאישור ועדת השרים השבוע, נסמכת על חוות הדעת המשפטית של מזוז. היועץ המשפטי קבע, בין השאר, כי ועדת השרים תקבע מכסה מספרית של ילדי עובדים זרים שיקבלו מעמד קבוע במדינה. עוד קבע מזוז כי "הענקת המעמד (האזרחי) תיעשה רק לאחר בדיקה פרטנית על ידי ועדה או צוות מקצועי שיוקם במשרד הפנים. הצוות יקבע את עמידתו של המבקש באמות המידה שנקבעו, וכן קיום של שיקולים הומניטריים, מחד גיסא, ושל קיום מניעה ביטחונית, פלילית או אחרת למתן המעמד, מאידך גיסא".

מאת: ראלי סער, הארץ

http://news.walla.co.il/?w=//632163