טוב , אני לא כתבתי פה הרבה זמן . אני שרתתי באותה פלוגה עם javehn , אני מכיר את "תסמונת הצוללן" שעליה הוא מדבר , ועוד משהו שהוזכר על רגשי הנחיתות של שריונרים שרוצים להיות חי"רניקים או בכלל לא קרביים . צריך לזכור שבסופו של דבר כולם שמשרתים ביחידות השדה הם לוחמים בצורה זו או אחרת , וצריך לחנך חיילים לחשוב בצורה כזו (ומי שאומר שהוא לא מכיר את התסמונות האלה , אין לי איך להגיד את זה רק שהוא "טומן את ראשו בחול").
אבל זה לא הדיון פה ,הנקודה היא שכשנכסים למ"פ או כל שטח צפוף אחר עם טנק , לטנק צריך להיות חיפוי לקרוב בצורת חי"ר , ותרגול עם החי"ר למצב של "בננה" (כך אנחנו קראנו לזה בכל אופן).
השאלה מה קורה במצב לא תקין שהטנק נשאר לבדו ? (לצוות שלי למשל , נשלחנו לחזור לאיזור החניון דרך כפר מסויים באיזור שכם לבד, ללא חיפוי , וכמובן שהתרברנו וכמעט רצינו לעצור ולשאול כיוונים מהמקומיים ) . אז כמו שאני מכיר את המצב ממרכבה 3 וכמו שאנחנו עשינו בפלוגה, המדפים פתוחים כל זמן שאפשר , אם צריך לסגור , סוגרים למצב חרך וזאת כדי שעדיין למט"ק יהיה אפשרות לראות (דרך אגב אפשר להשתמש בארטישוק לכיוון מבפנים לטווחים שלא עולים על 0.5 מטר מהטנק , מי שלא יודע איך, אני לא חושב שזה המקום לפרט) . בכל מקרה בטנק צריך להיות אלפ"ה זמין , חייבים להגדיר קו אדום , יש את הנק"ל של המפקד ושל התותחן למקרים ממש דחופים (ו"עשן מונפץ" למקרה ממש גרוע) ועוד שאר ירקות .
אני מסכים שזה לא אידיאלי להכניס טנקים למצבים כאלה , אבל ברגע שהם כן נכנסו צריך להפיק את המיטב מהם , ויש להם מה להציע. וגם חשוב שהדרג הבכיר ישב וחליט מהם באמת הנהלים לפתיחה באש במקרים שמישהו עולה על הטנק. באותה מידה שאפשר לגנוב שרשירים אפשר גם לפתוח כל מיני תאים , פתחים , ומקומות נוספים של לא חסר בה תחמושת נפיצה ( רימונים לדוגמא במרכבה 3 ) .


יאשה , אם רק היינו יכולים לעלות לפה לדיון את קודקוד סטאלין