"ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם...לך נא ראה את שלום אחיך" (לז, ב-יד)
לכל אדם יש מעלות וחסרונות, ואנו מצווים לראות בכל אדם את הצד השלם שבו, ולא את חלקו הפגום דווקא.
יוסף הביא דיבת אחיו רעה בפני אביהם, ולכן ציווה עליו יעקב, שיילך לראות את "שלום אחיו", את הצד השלם שבהם ולא את מגרעותיהם. ועל-פי פירוש רש"י, "כל רעה שהיה רואה,היה מגיד לאביו: שהיו אוכלים אבן מן החי, ומזלזלים בבני השפחות לקרותם עבדים, וחשודים על העריות". למרות שכוונתו של יוסף הייתה לטובה, שיעקב אביהם יניא אותם מן העבירות, הזכירה אותו התורה לגנאי כמוציא דיבתם רעה, כיוון שדיבר כ"משגיח מלמעלה", ובמקום לנסות לשכנע אותם בדברים לחדול ממעשיהם הרעים, הלך להתלונן עליהם בפני אביהם.


"וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום" (לז, ד)
"לא יכלו דברו לשלום" – מעיר רבי יהונתן אייבשיץ, שעיקר הצרה הייתה שלא יכלו לדבר אחד עם השני, ואילו נדברו ביניהם – לא מן הנמנע שהיו מוצאים דרך לשיכוך השנאה שאפיינה את היחסים שבין אחי יוסף.
והוסיף רבי יהונתן, כי זו אבן-הנגף של כל מחלוקת, שאין איש נדבר עם רעהו ואין צד אחד מוכן לשמוע את הצד השני ולהבינו. ואם התמונה הייתה שונה – ניתן היה לפתור מחלוקות רבות הנובעות מקנאה ומשנאה – בטוב.

"ויקחוהו וישליכו אותו הבורה,והבור ריק אין בו מים" (לז, כד)
ממשמע שנאמר "והבור ריק" , איני יודע ש "אין בו מים" ?! . אלא מה תלמוד לומר "אין בו מים"? מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו.(מסכת שבת).
מעיר על כך רבי זלמן סורוצקין, בספרו "אזניים לתורה": . לבור שלתוכו השליכו האחים את יוסף הייתה מעלה – שהיה ריק ממים, וכך לא היה חשש שיוסף יטבע בו. אבל היה גם חסרון לבור זה – ששרצו בו נחשים ועקרבים,שסכנתם רבה למי שמצוי בקרבתם.
והנה אנו רואים שהמעלה המצויה בבור זה,מוזכרת בתורה במפורש,ככתוב :"אין בו מים",ואילו על החיסרון שלו-נחשים והעקרבים ששרצו בו-אין התורה מספרת לנו במפורש,וחז"ל מסיקים זאת רק מדיוק בלשון הכתוב.
ואם בבור כך – בבני אדם על אחת כמה וכמה ,שעלינו לספר בשבחו של הזולת בפה מלא ובשפה ברורה. ואם יש הכרח לגלות חסרונו של אדם – עלינו לומר זאת ברמז דק,וחלילה לנו מלגנותו בצורה גלויה ומפורשת.....

"מה בצע כי נהרוג את אחינו לכו ונמכרנו לישמעאלים" (לז, כו)
שואל רבי חיים מוולוז'ין, מדוע משבחים את ראובן שקרא "השליכו אותו אל הבור", בו שכידוע יש בו נחשים ועקרבים, ולעומת זאת מגנים את יהודה שהציע "לכו ונמכרנו לישמעאלים", שלכאורה מסוכן הרבה פחות מהשלכה לבור מלא בנחשים ועקרבים?
ומפרש רבי חיים מוולוז'ין, שמכך אפשר ללמוד, שעדיף לחיות בתוך בור בארץ ישראל, אפילו אם יש בו נחשים ועקרבים (קשיים ביטחוניים וחומריים), מלהיות עבד בבית אדונים בחוץ לארץ.

"ויהי ה' את יוסף, ויהי איש מצליח" (לט,ב)
העיר על כך הצדיק רבי שמחה בונים מפשיסחה: התורה מציינת כאן גודל צדקותו של יוסף,גם בטוב לו,כשהיה "איש מצליח" – לא שכח את מקור מחצבתו ונשאר כל הימים קרוב אל הקב"ה – "ויהי ה' את יוסף"..
בעניין זה אמר פעם רבי ישראל מאיר מראדין,בעל "חפץ חיים", באחת מדרשותיו: . בברכת החודש,שמשמיעים בכל "שבת מברכים",מבקשים אנו מהקב"ה "חיים שיש בהם יראת שמיים ויראת חטא",ושוב אנו חוזרים ומבקשים "חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמיים".
נשאלת השאלה: מפני מה אנו מבקשים על יראת שמיים שתי פעמים רצופות באותה תפילה?
אלא - השיב ה"חפץ חיים" – הטעם לבקשה כפולה זו היא, שלאחר הבקשה הראשונה על יראת שמיים אנו מבקשים "חיים של עושר וכבוד". וכאשר חודרים לד' אמות של אדם העושר והכבוד – שוב לא נותר הרבה מיראת שמים הראשונה שהוענקה לו, והוא צריך לשוב ולבקש "חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמיים".

גרסה להדפסה
https://2005-uploaded.fresh.co.il/2...22/46667906.doc

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק