הקבוצה הזאת ב- ARMY וב- GD עוסקת בפיתוחים לשנים הרחוקות יותר. מבט לעתיד.

ישנן קבוצות ותקציבים אחרים לפתרונות ביניים.

בדרך כלל מה שקורה הוא שכאשר על שולחן הפיתוחים מונח פרויקט עתידני, הפרויקט הזה הופך ל"סמן ימין..." שלפיו מתחילות תעשיות אחרות להסתדר בשורה.... (בלשון הצבאית...). אתן דוגמא:

GD מפתחת את הטנק הנראה בתמונה. היא עצמה אינה מפתחת את חישני הטנק אלא מורידה את הפיתוח הזה לקבלני משנה. אלה מפתחים מערכת חדשנית כנדרש, אחד או שניים זוכים במכרז GD ובמקביל מציעים את אותו החישן sensor ל-BAE לטובת שידרוגי הבראדלי למשל....

כך קורה שלמעשה מתהווה שידרוג "פרזיטי" לאורך שנים כאשר ה"סמן הימני" היתה תוכנית עתידנית זו או אחרת שלפעמים אף בוטלה.... כך קרה ב- COMANCHE - RAH-66 וכך קורה בהרבה מאד מערכות אחרות. התהליך הזה הינו בריא מאד וטוב. נכון - הוא מצריך תקציבים גדולים. לכן הדוד סאם הוא גם המוביל במערב.

המתאר שאתה מביא הוא אכן פתרון ביניים אבל יש בו בעיות לוגיסטיות ותפעוליות גדולות. אני לכשעצמי חוזה יישום של טנק רובוט כדוגמת ה- XUV-12 בשלבים ראשונים של ה- Fielding בדומה לאופן שתארת אולם בתנועה ושינויי מיקום עצמאיים במידת האפשר - הנעזרים ונשלטים כל העת מרכב מאויש אחר (אתה מציע רכב "טפיל" - וזאת בעייה לוגיסטית ותפעולית - לא קטנה).

אחד התרחישים הבעייתיים לרכב "טפיל" יכול להיות מומחש באופן הבא:

• חטיבת אויב פרוסה לפנים ואף מחופרת. מאחוריה סוללות תותחים ומרגמות אויב.
• חטיבה תוקפת נעה קדימה לתפישת ומתפרסת לתפיסת עמדות ירי לצליפת טנקים על אויב.
• החטיבה התוקפת מצוידת ברובוטים "טפילים" (כלומר מותקנים על טנקים או רכב סיוע ומשוחררים לצורך הקרב ונשלטים ממרחק מה)
• כולם בעמדות ומתחיל קרב סטאטי קלאסי של שב"ש.
• האויב מפעיל ארטילריה ומרגמות ועל החטיבה התוקפת לדלג או לנוע לאחור.
• הרובוטים מפוזרים בשטח, חלקם נפגע, חלקם ללא תחמושת (הם הרי קטנים כ"טפילים")
• הכוח התוקף נע אחורה בזריזות ומאבד בכך שליטת קו ראייה לרובוטים.
• חלקם מגיעים בכוח עצמם חזרה, חלקם נשארים בשטח ויש להפנות משאבים לחזור ולאסוף אותם.
• חוזר מתאר נסיונות החילוץ והחבירה למעוזים ביוה"כ....

וכל האמור הינו מתאר פשטני ביותר אולם מבוסס על מציאות לחימה כדוגמת סיני ביוה"כ למשל.

אני עצמי בדעה שיעברו עוד שנים רבות עד שנראה מתארי לחימה רציניים המבוססים על כלים בלתי מאוישים. הייתי מעדיף לפקד על חטיבה מאוישת הנלחמת ברובוטים מאשר להיות מח"ט רובוטים הנלחמים בחטיבת אויב מאוישת.

ולמרות זאת, אני חסיד פיתוחים עתידניים מהסיבה הפשוטה שהזכרתי לעיל - אלה בדרך כלל מהווים "סמן ימני" מצויין לפתרונות בינייים אמיתיים.....