דברים נכונים או לא נכונים נקבעים לפי אמיתותם, לא לפי מידת הדתיות...

אם אוכלים שני מאכלים ואחד מהם הוא עיקר והשני טפל לו, כגון הדוגמא הידוע על דג מלוח שאוכלים אותו עם קרקר כדי שלא יהיה מדי מלוח, אז הקרק נחשב לטפל (אלא אם התצכוונתו לאכול את הקרקר גם בלי קשר לדג).
בכל אופן גבינה או כל מרח אחר לא הופך את הלחם לטפל, גם בגלל שמאפה חיטה (או כל דגן אחר מחמשת מיני הדגן) כמעט שאינו נהפך לטפל, לדוגמה עוגת גבינה עם כמות מספקת של קמח ספק רב אם מברכים על זה ברכת שהכל בגלל הגבינה, או בורא מיני מזונות בגלל הקמח שבה, למרות שהעיקר הוא כמובן הגבינה.

ויותר מזה, זה פשוט לא נכון, כל ילד מבין שהעיקר זה הלחם והממרח בא רק כדי שיהיה טעים יותר, אבל גם אם זה באמת היה כך (לו מישהו היה אוכל לחם רק כי בא לו ממרח שוקלד ולא טעים לו לבד) זה מאד ספק אם הלחם יכול להפך לטפל.


למה אינך יכול ליטול ידיים ?
אם בגלל שאין ספל, תוכל לשטוף את היד לסירוגין [אני לא זוכר בדיוק מה הדין במקרה זה, אך כמדומני שזה מה שתריך לעשות כשאין כלי].
ואם אין כלל מים צריך להחזיק את הלחם עם השקית, לא להחזיק את הלחם בידיים (בשעת האכילה).