לניצולי שואה נזקקים אין כתובת לקבלת תמיכה

יום שני, 24 באפריל 2006, 7:18 מאת: עמירם ברקת, הארץ

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mad.walla.co.il/w/18-200/167455-18.jpg]

רבים מהניצולים סובלים מבעיות נפשיות קשות (צילום: ערוץ 10)

ערב יום השואה ישנם 20,000 ניצולים נזקקים בארץ שנותרים ללא סיוע, לאחר שתוכניות ועמותות לרווחתם הפסיקו את הסיוע הנדרש


עוד בכתבה:
לא עומדים בנטל»

לאה מולכו, בת 83, זקוקה לשיניים תותבות, אך אין לה כסף לרכוש אותן. מולכו, ילידת סלוניקי שביוון, נדדה בזמן השואה בין מחנות ריכוז ועבודה. היא שרדה במשך שנתיים במחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ בירקנאו עד שניצלה.

לאחר המלחמה עלתה לישראל וכיום היא מתגוררת בבית אבות "רקנטי" בפתח תקוה וחיה מסכום חודשי של 3,400 שקלים. היא מקבלת קצבת זקנה בסך 1,300 שקלים ואינה זכאית לקצבת השלמת הכנסה, משום שכניצולת שואה היא מקבלת מהמדינה סיוע חודשי בסך 2,100 שקלים. מולכו אומרת שהחיים בבית האבות נוחים מאוד, אך חוסר יכולתה לרכוש שיניים תותבות גורם לה סבל רב: "נותנים לי כאן כמה אוכל שאני רוצה, אבל אני לא יכולה לאכול כמעט שום דבר".

עד לפני כמה חודשים, מולכו היתה יכולה לקבל מענק לרכישת שיניים תותבות מ"הקרן לרווחת ניצולי השואה" - ארגון התנדבותי שהוקם על ידי ארגוני הניצולים. ואולם, בינואר השנה הודיעה הקרן כי בעיות תקציב מאלצות אותה להפסיק תוכניות תמיכה וסיוע שהעניקה לכ-20 אלף ניצולים נזקקים.

מולכו אומרת שניסתה לפנות למשרד האוצר בבקשה לקבל כסף לרכישת שיניים, אך שם הסבירו לה שפנתה לכתובת הלא-נכונה. בישראל אין חוק שמקנה הטבות מיוחדות לניצולי שואה. המדינה אינה מטפלת בצורכיהם הבריאותיים והפיסיים של ניצולי השואה; את הטיפול בתחום זה מרכזת הקרן לרווחת ניצולי השואה. המדינה גם אינה מטפלת בצורכיהם הנפשיים של הניצולים - שרבים מהם סובלים מבעיות נפשיות קשות; את האחריות לכך לקחה על עצמה עמותה התנדבותית אחרת, "עמחא".

לא עומדים בנטל

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mad.walla.co.il/w/18-200/154885-18.jpg]

על פי ההערכות, כחצי מהניצולים ימותו ב-9 השנים הקרובות (צילום מאתר יד ושם)

את כל המחקרים בשנים האחרונות שבדקו את בעיותיהם של ניצולי השואה ואת צורכיהם המיוחדים ביצעו ארגונים התנדבותיים בכוחות עצמם, ללא סיוע ממשלתי. ואולם, בחודשים האחרונים הודיעו הגורמים המסייעים לניצולי השואה כי אינם יכולים להמשיך ולשאת על גבם את נטל הטיפול בציבור, שצורכיו מגיעים בשנים אלה לשיאם.

בקרן לרווחת ניצולי השואה מעריכים כי התקציב העומד לרשותם יספיק בשנים הקרובות כדי לסייע למחצית מהניצולים הנזקקים - כ-20 אלף מתוך 40 אלף. רק לאחר מאבק ציבורי קשה, הסכים האוצר להגדיל את השתתפותו בתקציב הקרן משבעה ל-14 מיליון שקלים, שהם כ-7% בלבד מתקציבה השוטף של הקרן. מנכ"ל הקרן, דובי ארבל, אומר כי השנים הנוכחיות הן קריטיות בכל הקשור לסיוע לניצולים. על פי נתונים שפירסמה אתמול הקרן, ימותו ב-9 השנים הקרובות כמחצית מהניצולים - ובהם כמעט כל ניצולי מחנות הריכוז והכפייה. הרוב מבין הניצולים שיישארו בחיים, היו ילדים בני פחות מחמש בתקופת השואה.

במשרד האוצר טוענים שהמדינה מסייעת לניצולי שואה מעל ומעבר לנדרש כיוון שהיא מעניקה לאלפי ניצולים גמלה חודשית בהיקף שנתי כולל של מיליארד שקלים וחצי. "זו טענה מקוממת ושערורייתית", אומר ארבל, "ראשית כיוון שישראל התחייבה כלפי גרמניה לשלם את הקצבאות ומנעה מהניצולים לתבוע ישירות פיצויים מהגרמנים. שנית, כיוון שהגמלה שישראל משלמת נמוכה במחצית מהגמלה שמשלמים הגרמנים. שלישית, כיוון שישראל - בניגוד למדינות אחרות - שוללת מחלק ניכר מהזכאים לגמלה את הזכאות לקבלת קצבת הבטחת הכנסה. ורביעית, כיוון שישראל הגבילה את הזכאות לגמלה לניצולים שהיו בישראל ב-1953. כל האחרים נשארו ללא פיצויים".

יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, נוח פלוג, אומר כי הניצולים מופלים לרעה לעומת היחס שמקבלים ניצולי שואה במדינות אחרות. "אני לא מדבר רק על מדינות המערב. אפילו במדינה כמו פולין, יש חוק ניצולי שואה שמעניק שורת הטבות לניצולים כמו נסיעה חינם בתחבורה ציבורית או אפשרות לתבוע קצבה גם מגרמניה וגם מהמדינה המקומית. בישראל זוכרים את אלה שנרצחו ושוכחים את אלה שנשארו בחיים".