עומרי חביבי :

1. כבר נאמר למעלה , ועל רקע נסיון שיקומי גם שלי , אני חוזר על מה שנאמר :
לא "לחתוך פינות" ולא "לתת הנחות" , אלא לבצע את כל התהליך השיקומי !

2. גם זה מנסיון אישי (חלקו מר למדי...) : תאסוף ותשמור את כ ל החומר הכתוב הרלבנטי ,
החל מדו"ח/ות פציעה , דרך כל מסמך רפואי -צבאי ואזרחי- שאתה יכול לשים עליו יד ,
דרך דו"חות כתובים המתייחסים למשימה שבה נפצעת (כתבתי "לשמור" , לא "להפיץ"...)
ולא חשוב מה רמת הסיווג שלהם (אם וכאשר יהיה צורך בעתיד , ישנה פרוצדורה מסויימת
ל-"הלבנת" מסמכים צבאיים לצורך הצגתם בביה"מ) , וכלה במסמכים המתייחסים לשחרור
הכפוי מצה"ל ולשיקום הרפואי .

אם וכאשר תרצה , אוכל להמליץ לך על עו"ד המתמחה בתביעות מסוג זה , שאליו תוכל
לגשת לשיחת-ייעוץ ללא תשלום .

אני יודע שהתגובה הראשונית של חבר'ה צעירים לנושא זה היא "עזוב אותך משטויות" ,
אבל בשלב כלשהו הם מתפכחים ומבינים "מי נגד מי" , והבעייה שאז -כאשר הם רוצים
לתבוע- מסתבר שאין להם כמעט דבר כדי להתחיל את המלחמה...
(ותביעה נגד משהב"ט היא מלחמה לכל דבר , שבה אתה לפעמים לא מבין איך הפכת
להיות בפי נציגי משהב"ט כמעט "עוכר ישראל" , רק בגלל ש-"העזת" לתבוע את המגיע לך...)

ולא נותר לי אלא לאחל לך שוב החלמה מהירה ושיקום מוצלח !

A friend in need - is a friend indeed