החלטת ועדת החוקה התקבלה בסיפוק על-ידי חברי הכנסת מן המפד"ל והאיחוד הלאומי, שטענו נגד הענישה הנכללת בחוק, המזכירה ימים אפלים; ועדת החוקה החליטה: די בכלים המצויים עתה מכוח חוק העונשין הקיים כדי לטפל במי שיפעל שלא כדין במהלך יישום ההינתקות

ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, החליטה לבטל את פרק העונשין בחוק פינוי-פיצוי, הכולל סנקציות חריפות נגד כל מי שיתנגד לפינוי, שלא כחוק, או ייכנס לשטח ללא רשות.

פרק זה נועד - לו היה עובר בחקיקה - לכלוא עד חמש שנים "עברייני הינתקות", וכן היה אוסר על המתיישבים ו/או תומכיהם להתקהל בשטחים העומדים לפינוי, בעת יישום ההינתקות.

ההחלטה התקבלה בעקבות ההתנגדות העזה לכך, הן בכנסת והן בקרב המתיישבים, שטענו כי החקיקה המוצעת מזכירה ימים אפלים. חברי הכנסת מהמפד"ל ומהאיחוד הלאומי הביעו סיפוק מההחלטה אשר התקבלה בהסכמה ובאישור משרד המשפטים.

חברי ועדת החוקה אמרו במהלך הדיון, כי חוק העונשין כולל כלים די הצורך כדי לפעול נגד מי שייפעל, שלא כחוק, לסיכול החלטות הממשלה בנושא ההינתקות. נטען, כי אין מקום לחקיקת פרק עונשין נפרד רק לעניין ההינתקות, ואין להחמיר עם עבריינים אידיאולוגיים יותר מאשר עם עבריינים אחרים. על-כן, הוחלט, יושמט פרק זה, בשלמותו, מהצעת החוק פינוי-פיצוי.

כמו-כן החליטה הוועדה למתן את ההגבלות על אזרחים המעוניינים להיכנס לשטח המיועד לפינוי. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן, ציין כי לא יעניקו לראש הממשלה שיקול דעת בלעדי לגבי הוצאת הצווים נגד מפונים או תומכיהם. "איננו סומכים על שיקול דעתו שיכול להיות דורסני. הוועדה תשמור על זכויות האדם", אמר.

פשרת לבני

חברי הכנסת בוועדה ביקשו לעגן בחוק את "פשרת לבני", על-פיה יפונו הישובים בהדרגה, ולפני כל פינוי ישוב יובא הדבר לאישור והכרעה בכנסת ובממשלה. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן, התנגד למהלך זה, מה שעורר את חמתם של נציגי ישובי יש"ע, שטענו נגדו כי קיבל הוראה מגבוה לאשר בחופזה את חוק ההינתקות.

ח"כ בני אלון, ואורית סטרוק, נציגת ועד הישוב היהודי בחברון, אמרו: אנו חוששים כי זו אחת המתנות שהבטיח ראש הממשלה לפרס - לבטל את "פשרת לבני", וח"כ איתן הופקד על הדבר הזה. מלבד זאת, הודיע ח"כ איתן בוועדה, כי בכוונתו לסיים את הדיונים עד סוף דצמבר, מדוע הוא ממהר?".

"שטח סגור"

כידוע, הצעת החוק פינוי-פיצוי כוללת פרק שנועד לאפשר לראש הממשלה למנוע כניסה לשטחים המיועדים לפינוי. נאמר בה, בין היתר: "ראש הממשלה רשאי לקבוע, בצו או בצווים, באישור הממשלה, את השטחים שיפונו ואת יום פינויו של כל שטח"; ובהמשך - "ראש הממשלה רשאי לקבוע, בצו או בצווים, בהתייעצות עם שר הביטחון והשר לביטחון פנים, יום שהחל ממנו תוגבל הכניסה לשטח שניתן לגביו צו...".

מעת הוצאת הצו, נאמר: "לא ייכנס אדם לשטח שהכניסה אליו הוגבלה ולא ישהה בו אלא בהיתר שיתן מפקד ובהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר". היתר כניסה יינתן "לישראלי שמקום מגוריו הוא בשטח המפונה", וגם זאת עד זמן הפינוי הסופי. היתרים נוספים יינתנו לגורמים אחרים כדי לספק שירותים ולמי שנוכחותם בשטח נחוצה. צו זו לא יחול על כוחות הביטחון וגורמים המספקים שירותי חירום אחרים".

עונשין

הצעת החוק כוללת ענישה קשה נגד ישראלים ו/או אחרים שייכנסו לשטחים המפונים ו/או יפריעו לכוחות הביטחון. פרק זה הושמט עתה, כאמור, בהחלטת ועדת החוקה.

העושה אחת מאלה, נאמר בחוק, דינו שלוש שנות מאסר:

- נכנס לשטח שהכניסה אליו הוגבלה, או שוהה בו, ללא היתר או תוך הפרת תנאי מתנאיו;
- נכנס לשטח, שהכניסה אליו נאסרה, או שוהה בו, ללא היתר או תוך הפרת תנאי מתנאיו;
- מפר הוראה שניתנה בידי איש כוחות הביטחון;
- מפריע לאיש כוחות הביטחון או לאדם אחר הפועל לפי חוק זה, להוציא, להרוס או לאטום נכס שיש למסרו או לפנותו... או מפריע להם במילוי תפקיד אחר מתפקידיהם;
- משתתף בהתפרעות המפריעה לביצוע הוראה מהוראות חוק זה או משתתף בהתפרעות במטרה להפריע בביצוע הוראה כאמור; "לעניין סעיף זה, 'התפרעות' - השתתפות בהתקהלות של שלושה אנשים או יותר המפרה את השלום";
- פותח אטימה שנעשתה בנכס.

ענישה חמורה עוד תוכננה נגד פורעי חוק שייתקפו איש כוחות הביטחון או אדם אחר הפועל פלי חוק זה כשהם ממלאים את תפקידם. "דינו כדין התוקף שוטר לפי סעיפים 273 ו-274 לחוק העונשין, התשל"ז-1977" - נאמר בהצעת החוק.

[הערה: סעיף 274 קובע: התוקף שוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים; סעיף 274 קובע: התוקף שוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק ונתקיימו בו אחת מאלה, דינו - מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חודשים: (1) התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו; (2) היה מזויין בכלי יריה, אלה, מקל, אבן או כלי אחר; (3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משלושה חודשים]



http://www.nfc.co.il/archive/001-D-...ml?tag=18-04-30