אכן הבהרת את ההבדל התהומי בין הארגונים היהודים לבין החמאס, וטוב שכך.

בנוגע לטענה כי האצ"ל והלח"י פעלו בנפרד מההגנה ולכן פגעו באינטרס של היהודים, הרי היא שגויה לגמרי:

ראשית, הם פעלו (גם אם בנפרד) לסילוק הבריטים, ולכן קידמו את המטרה הראשית, והמיידית, של היהודים.
הצלחת מאבקם היא ההוכחה הטובה ביותר לכך: כבר ביום עזיבת הבריטים (למעשה אפילו יום לפני) הכרזנו על הקמת המדינה.
מי שפגעה באינטרס היתה דוקא ההגנה שפרקה את האחדות, ובמקום להמשיך להאבק בבריטים, שבה לסורה והחלה לרדוף שוב את האצ"ל והלח"י.

שנית, נכון שהם פעלו בנפרד מההגנה, אבל שים לב לעובדה שכאמור ההגנה פרשה מתנועת המרי ומהמאבק בבריטים (ב-1946),
ובכך היא פרקה את האחדות, ובחרה לפעול בנפרד. יותר נכון לומר, לא לפעול לקידום האינטרס החיוני ביותר.

האירוניה הגדולה היא בכך שההגנה הדביקה לאצ"ל וללח"י (אמנם עוד קודם לכן) את הכינוי "פורשים" וזאת במשמעות גנאי כמובן.
בסופו של דבר, דוקא בתקופה היחידה שהתקייימה אחדות בין כל הארגונים, וההצלחות היו בהתאם - החליטה ההגנה לפרוש מהאחדות ולפרק אותה,
והגרוע מכל - להפסיק את המאבק הישיר בבריטים.

ודבר אחרון בענין ההשוואה המופרכת לפלסטינאים (שכאמור אינם דומים ליהודים בכלום):
האצ"ל והלח"י מעולם לא היו מוכנים לנהל מלחמות אחים (ולא חסרו להם סיבות לכך...), וידעו תמיד להבליג על כל פגיעה בהם מצד היהודים.