ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו403 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-819248,FF.html הקטע הרלוונטי: "חיים נחמני נרצח ב-3.1.1993 בדירת מפגש של השב"כ בשכונת רחביה בירושלים. הסוכן, מאהר אבו סרור, בן 22 מבית ג'אלה, נעצר על ידי ישראל בשל היותו אוהד חמאס וכששוחרר פתח מספרה במחנה הפליטים "אל עיידה" ממערב לבית לחם. בדצמבר 92' הוא גויס כסוכן לשב"כ. לפגישה עם נחמני הגיע עם שניים מבני משפחתו ורצח אותו בדקירות סכין ובמהלומות פטיש, כדי לטהר את עצמו מחשדות שדבקו בו ברחוב הפלסטיני. אבו סרור הצליח לחמוק מספר פעמים מכוחות הביטחון וב-1.7.1993 ניסה לחטוף אוטובוס עמוס נוסעים בירושלים. אבו סרור נהרג בחילופי האש עם שוטרי משמר הגבול יחד עם שני מחבלים נוספים. באירוע נרצחה גם ז'נט קדוש, שהשלושה השתלטו על מכוניתה. "

הארוע ברחביה ארע בעיצומן של הפגנות חרדים עקב בניית הגשר לפסגת זאב. כתוצאה מכך - כל ירושלים היתה פקוקה.

נתקבל דיווח של אחד השכנים על דם בחדר המדרגות המוביל אל דירה בשכונת רחביה. העיר פקוקה, וכוחות הבטחון (וההצלה) מתקשים מאד להגיע לזירת הארוע.

פניתי אל דובר המשטרה בנסיון לקבל פרטים לגבי הכתובת (החמצתי את הדיווח לגבי הדירה ברח' התיבונים) ותגובתו היתה: "תגיד לי, על כל תרנגולת שמישהו הביא הביתה - תתקשר אלי כדי לברר כתובת?"...

זמן קצר מאד לאחר מכן, מונה הדובר לדובר המחוז, ובין המוזמנים לטקס - גם "שכמוני". חייכתי אל ש. ואמרתי "שלא יהיו הרבה תרנגולות כאלה"..ש'. חייך ואמר:"שמע, איתך זו היתה הפשלה הגדולה ביותר שקרתה לי"...

באשר לכוחות הבטחון... אלו (מטעמים ברורים) לקחו את הסיפור באופן אישי, ונהגו להגיע אל בית המשפחה באל-עאיידה בשעות משונות ושאלו: האדא בית אל-מרחום? ("האם זה ביתו של המנוח")?

היה ברור למשפחה שאין סיכוי שמאהר יצא מהסיפור הזה בחיים, גם אם יסגיר את עצמו...
(כך עפ"י המשפחה - אין כמובן בכל האמור כדי לטעון כך או אחרת כלפי כוחות הבטחון - שהרי מדובר בשמועות בלבד, ויחס סובייקטיבי של המשפחה גרידא).

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק