(או שאני מפספס בתגובה שלי)

רוב התגובות פה כוללות תוכניות יפות והגיוניות, אבל כמעט כולן מתקשרות ישירות למלחמה בלבנון ולכשלונות שלה.

חברים, זה הדבר היחיד שיש להתעסק? אז יכול להיות שאני מפספס והדיון נגרר לכיוון - "מה הייתם עושים בתור רמטכל בתצורה מידית לאחר המלחמה" , ואז זה נכון, אבל לי יש תוכניות אחרות..

ישנן כמה בעיות בולטות בצבא בשנים האחרונות שלדעתי דורשות טיפול. כמה דברים שהייתי עושה, לא לפי סדר חשיבות מסוים :


1) מגדיל בצורה משמעותית את גופי הבקרה/ביקורת בצבא ומוסיף להם סמכויות. אין לי ידע כלל בביקורת מבצעיות למיניהן, אבל צברתי מספיק ניסיון בשלל ביקורת עורפיות - נהלי יחידה, משמעת, כ"א, ניהול תקציבים, תחזוקה, קשר.. האפקט שלהם חזק, אבל צריך להיות פי מספר מונים! קצינים ברמת סג"מ/סגן לא מספקים מבחינתי לערוך ביקורות - שישלמו ימי מילואים ויקראו לרס"ן/סא"ל במיל' לערוך ביקורות! קל לראות ביחידות בצבא שיש להם גופי ביקורת חזקים (ולא אפרט מטעמי במ"מ) איך התפקוד משתפר פלאים , בין אם מהפחד או סתם אם באמת יישמו חלק מההמלצות.

2) כ"א - משקיע משאבים בפתרון הנוסחא העילאית -> מי, למה, וכמה יתגייסו. למרות שזה לא בסמכותי - מנסה לפעול מול הממשלה לחוקק חוקים של שירות לאומי, הרחבת שת"פ בין צה"ל למשטרה/שב"ס/גופי בטחון אחרים, בחינה מחדש של מגוון נושאי כח אדם בדגש על אוכלוסית קבע - למצוא את השיטה שמצד אחד ירצו להישאר ויעדיפו הצבא על חברות אזרחיות, אך מצד שני לא "יעשקו" את הצבא בפנסיה מפוצצת ותוכניות פרישה לא הגיוניות.
חשוב מאוד גם לחזק את נושא המשמעת - דבר שחלוץ עושה מאז כניסתו לתפקיד ואני מאוד מרוצה מכך.
כאחד שמכיר את נושא כח האדם מקרוב - אני יכול בבטחה להגיד לכם שייעול בנושא יחסוך מיליארדים לאורך זמן, בלי לדבר על התמורה ה"איכותית" (האנשים עצמם).

פה אני יכול להכניס בהערת אגב את כשירות מערך המילואים - אבל פירטתם מספיק אז אני אשאיר את זה ללא מילים נוספות.


3) מבנה ארגוני. לא צריך לפרט כמה מטומטמים היו השינויים באגפים בצה"ל בשנים האחרונות (והדוגמא הטובה ביותר היא אג"א->אט"ל->אלר"ם. אולי גם אני אוריד/אוסיף עוד איזה חיל או מרכז לוגיסטי, ואקרא לו... את"ש! מצאתי! שם יפה!)
צריך למקד שיטה אחת ולדבוק בה לאורך זמן. לצערי , כולנו מכירים את שיטת ה"שריף החדש בעיר" -> כל אחד רוצה להטביע את חותמו ולא בהכרח חושב כמה שנים קדימה. החלטות בסדר גודל ארגוני-פנימי של הצבא (אני לא מדבר כרגע על רכישות, שגם להם יוקדש פרק נוסף) צריכות לעשות בשיתוף מלא של הממשלה ו/או לפחות של ועדות צבאיות במיל'. לא יתכן שכל תא"ל הופך עולמות ומשנה נהלים של עשרות שנים על דעת עצמו. וכן, זה קורה.
בכל אופן לענייננו - הרעיון של חלוץ ליצור בידוד בין הזרועות לא היה לטעמי, אך הוא יכול להתברר כרעיון מוצלח, בתנאי שימשיכו ליישמו. הבעיה היא שכרגע, במצב "המעבר" קיים כפל תפקידים/סמכויות עצום בצבא - לכל טירון/חייל מושתן קיים גוף מקצועי, גוף מכשיר, גוף מנחה, גוף מפקד ומרוב גופות כבר נמאס. להמשיך עם רעיון הבידוד -- או לזנוח אותו לגמרי. תלוי מתי אני אכנס לתפקיד ;-)

4) כספים ורכש. לקצץ בתקציבי הרכש! בחינה מחדש של כל רכישות היבשה - > ג'יפים, טנקים, תחמושת, פיתוח נשקים וכו'. להשקיע גם באמצעים שאפשר לשווק לחו"ל (אם נשארו מדינות שארה"ב לא אוסרת עלינו לנהל איתן מו"מ ).
ברכש אווירי/ימי אני די בור אז אין לי מה להוסיף - הייתי מניח לשקדי לעשות את ההחלטות שלו..


5) תו"ל. ליצור הפרדה בין צבא כוננות ורגיעה (או רגיעה וכוננות) לצבא חירום. לצערנו נוכחנו לראות שכל תרגילי הכיתה פיתות חי"ר והסתערויות שלוחמינו מבצעים באימונים - לא עובדים בצורה טובה בקרב. להתעקש על פרק הכשרה יותר ארוך לטירונים כדי שיספיקו להפנים את כלל ההכשרה - > באם זה לא עומד במבחן המציאות (הרי פרק ההכשרה של טירון חי"ר ממוצע קוצץ ב4 חודשים מאז שנת 2000...) ניתן לשקול מחדש תכנים רבים שמועברים ויתכן ולא רלוונטים יותר - אין פירוט, שכל אחד יסיק לבד.
כמו כן, מהלך שקורה בשנים האחרונות ועתיד להמשיך (גם בפיקודי! ) -> אחידות. נשק ייעודי אחד (התבור) לחטיבות הלוחמות, טנק ייעודי אחד וכדומה. חשיבות עצומה שלפעמים לא מוערכת מספיק בכך שכולם ילמדו את אותו דבר, ולא תראו חיל שלם (חש"ן לצורך העניין) שלמשך תקופות קצרות איכלס 4 טנקים שונים לחטיבות הסדיר ו2 סוגי נשקים אישיים.

אני אפסיק פה כי חשוב לי לציין משהו אחד - רוב ההחלטות שלי נעשות מראיה קדימה וארוכת טווח. הן מצריכות שיתוף פעולה גם מהרמטכלים שיבואו אחרי - כפי שכולם יודעים(או לא יודעים), מבנה הצבא מוגדר בעיקרון שסגן הרמטכ"ל הוא מנהל הצבא בפועל (וראש אג"מ), ואילו הרמטכ"ל אמור להיות האיש עם הראיה המערכתית קדימה ועם ההובלה לעתיד.

אשמח לשמוע תגובות..