וברצוני להוסיף מספר הערות

1.לגבי נושא הכנפונים, צריך לשמור על יציבות אבל מצד שני אם הסחרור מהיר מדי הוא יצור כוחות צנטריפוגלים שיפזרו את הג'ט ויקטינו את יכולת החדירה. בטנק הצרפתי שהיה עם קנה מחורק, הייתה להם בעיה עם הסחרור של הפגז החלול והם פתרו את זה ע"י שימוש במעטה חיצוני נוסף שהסתובב על מייסבים ואילו הפגז עצמו נשאר יציב.

2. מסכים להערות 2-4 ראיתי את ה.ר.פ.ג. מול עיני כאשר כתבתי.

3. המונח "עוקץ" מגיע מצורתו של ה"ליינר" לאחר הפיצוץ וניתן לראות זאת בצילום במהירות גבוהה מאד. זהו מונח ישן והמונח PLASMA JET מתאים יותר.

4. גל הפיצוץ, ההגדרה אולי לא נכונה אבל הכוונה היא לסילון הגזים שנע לאחר הפלזמה ג'ט וחודר לרק"מ דרך החור שנוצר ע"י הג'ט.

אשר למיגון ריאקטיבי מקובל להתיחס למיגון ריאקטיבי מתפוצץ E.R.A אבל ישנם סוגים אחרים של מיגון שבו הקופסא לא מתפוצצת N.E.R.A והאנרגיה להדיפת הג'ט מתקבלת מהג'ט עצמו. זו מערכת טובה פחות אבל מתאימה יותר להגנה על כלי רכב קלים כגון "זלדה".

יש שיטת מיגון נוספת שנקראת SLAT ARMOR או "כלוב" ואנו רואים אותו מותקן על גבי ה"סטרייקר". רציתי לקבל את דעתך לרעיון הבא: במקום להתקין את המוטות האופקיים במרחק שווה מדופן הטנק ניתן להתקין אותם במרחק משתנה. למשל את המוט העליון נתקין במרחק של 60 ס"מ מדופן הטנק ואת המוט השני רק במרחק של 50 ס"מ מדופן הטנק וכך הלאה לגבי שאר המוטות. והשאלה היא האם טיל שיתקל באחד המוטות ישנה את מסלולו ובמקום לנוע בניצב לטנק הוא ישנה את כיוון התנועה שלו, בגלל מיקום והתנגדות המוטות, לזוית אחרת והפלזמה ג'ט תעבור דרך הרבה יותר ארוכה עד לפגיעה בטנק מה שיפגע ביעילותו ואולי ימנע את ההפעלה של המיגון הריאקטיבי. צריך לזכור שהרש"ק הראשון קטן יותר והוא לא אמור לחדור את הטנק אלא רק לנטרל את המיגון. אם נמנע את ההפעלה המוקדמת נוכל לשמור על המיגון הריאקטיבי לטיפול ברש"ק השני.
אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי והבנת את הרעיון.

אשר לרוסים, גם הם משתמשים במיגון מתפוצץ והם מותקנים בכל הטנקים מהדגמים הישנים T55-72. המיגון שנקרא KONTAKT-5 הוא גדול יותר מהרגיל ועם יכולת פיצוץ גדולה יותר ותכליתו להגן ברמה זו או אחרת גם בפני חודרנים קינטיים והוא מותקן בדגמים מאוחרים יותר. יש להם שני מערכות נוספות אחת שנקראת SHTORA שנועדה לשבש מערכות לייזר והשנייה שנקראת ARENA שדומה בעיקרון הפעולה למערכת הטרופי.