במשך 7 חודשים התלונן א"ד על שיעול טורדני וכאבים בחזה, אך לא נשלח לצילום חזה פשוט, וסרטן הלימפומה התפשט בגופו. בעקבות תביעתו, הכיר בו משרד הביטחון בנכות של 100%


עוד בכתבה:
מחדל השקול כנגד התערבות פעילה


מחדל מתמשך של רופאים בצה"ל גרם לאיחור רב בגילוי סרטן מסוג לימפומה אצל חייל בשירות סדיר, ששירת בין 1998 ל-2001 בבסיס חיל הרפואה בצריפין. האיחור גרם להתפשטות המחלה בגופו של החייל, דרש טיפול אגרסיבי וגרם לכך שסיכויי ההחלמה של החייל כיום נמוכים. זאת לעומת 70% מחולי הלימפומה המאובחנים בשלב מוקדם של המחלה - ומחלימים. מסקנות אלו הופיעו בפסק דין שהתקבל לפני שבוע בוועדת הערעורים לפי חוק נכים, הפועלת בבית משפט השלום בירושלים בראשות השופט הד"ר שאול קוביבי.

לפי ההחלטה, משרד הביטחון יכיר בנכות של 100% אצל החייל, א"ד מירושלים, בגלל מחדל הרופאים בצה"ל באבחון מחלתו. בכך קיבלה הוועדה את רוב טיעוניו של עו"ד בועז ארד, שייצג את החייל.

פסק הדין מסתמך, בין השאר, על חוות דעת של ההמטולוגית הפרופ' דינה מיטס; מיטס, שהגישה חוות דעת מטעם משרד הביטחון, קבעה כי החייל נשלח לצילום חזה באיחור רב ביותר - מה שגרם להתפשטות המחלה והחמרה עד כדי שנזקק להשתלת מח עצם, שנתרם על ידי אחיו.

לפי פסק הדין, החייל חזר והתלונן בפני הרופאים ביחידה שבה שירת בצריפין החל מאוקטובר 2000 ובמשך שבעה חודשים על כאבים בחזה ועל שיעול טורדני. ואולם, הוא לא טופל כנדרש ובין השאר לא נשלח לצילום חזה.

ועדת הערעורים קבעה, כי "רופא סביר היה שולח את החייל לצילום חזה שהיה מגלה את המחלה. הטיפול הרפואי שניתן לו לא היה על פי כל כללי האמנות הרפואיות. אילו א"ד לא היה בצבא, ייתכן שהיה פונה לרופאים שונים או פונה מיוזמתו לחדר מיון כדי לברר ממה הוא סובל. ואולם, מאחר שנמצא במסגרת הצבאית לא יכול היה לעשות כן, וסמך רק על שלטונות הצבא".

מחדל השקול כנגד התערבות פעילה

תביעתו של החייל הסתמכה על חוות הדעת של ההמטולוגית, הפרופ' דבורה רונד, שכתבה: "אין לי ספק שבמשך תקופה של כמה חודשים, שבהם החולה התלונן על שיעול ממושך, היתה התקדמות של המחלה. במשך חודשים אלה הוא לא עבר אפילו צילום פשוט של החזה. המחלה הזו היא מחלה פרוגרסיבית וברור שהיא המשיכה להתפשט במשך כל אותם החודשים, שבהם התלונן אבל לא קיבל טיפול. לצערי, אין לי ספק שהפרוגנוזה הגרועה שלו נובעת מהמצב המתקדם שבו אובחנה המחלה. סיכוייו להבריא הם כעת נמוכים מאוד, לעומת סיכוי של כ-70% הבראה אצל חולים עם מחלה דומה, שטופלו באותה תכנית טיפולית".

בחוות דעת של מומחה נוסף נקבע, כי "גילוי מוקדם יותר של המחלה היה מאפשר טיפול מתון יותר וייתכן מאוד שהיה מונע את הצורך בהשתלה מתורם זר - עם כל ההשלכות שלה לטווח ארוך".

הוועדה קבעה בפסק הדין, כי במקרה זה "החייל התגייס לצה"ל בריא, בעת שירותו חלה, הטיפול הרפואי שניתן לו לא היה יעיל (לא נרצה להשתמש במושג רשלני) ולכן המחלה התפתחה במהלכה 'הטבעי' - עד כדי סיכון החייל - והוחמרה מאוד. אי-התערבות יעילה של הרופאים הוא מחדל השקול רעיונית כנגד התערבות פעילה"

http://news.walla.co.il/?w=/18/656996