טיבוע ההוד הכה את הציבור הבריטי בהלם אבל לא הביא לגרמניה שום יתרון אסטרטגי. הביסמרק יצאה מהמחבוא בו הוחזקה למרחבי האוקינוס האטלנטי במטרה בעלת משמעות אסטרטגית - פגיעה בשירות שהחזיקו את בריטניה בחיים. במימד הזה התרומה שלה היתה - אפס.

דרך אגב ההוד היתה אונית הדגל של הצי הבריטי והוצגה רבות במהלך שנות ה 30. אבל המבנה שלה המחיש את המבנה של האימפריה הבריטית - יפה אבל סובלת מחולשה בסיסית (במקרה של הוד חסכו בשריון הסיפון והתרשלו בבידוד מחסניות חומרי הנפץ).

גם הקרב במזרח היה בעל השפעה שולית - בעיקר מכיוון שהאמריקאים נהנו בשלב ההוא משליטה אווירית מוחלטת בזירה וגם אם אוניות המערכה היפניות היו מצליחות בסופו של דבר הן היו מחוסלות על ידי כוחות נושאות המטוסים שהיו בזירה.

לעומת זאת - חשוב על היכולת שהיתה לאמריקאים אם במקום 10 אוניות המערכה שהם החזירו בפרל הרבור הם היו בונים 10 נושאות מטוסים נוספות. אותו דבר נכון לשאר הציים - הבריטי והגרמני.