"התער של אוקהם"- מבין ההסברים הקבילים, ייבחר הפשוט ביותר.
1. אם תוכנית הגרעין האיראנית היתה לצרכי שלום- למה הם מנהלים תוכנית חשאית (שמרכיביה נחשפים מעת לעת)? למה להסתבך עם סבא"א וארה"ב? אף אחד, כולל ישראל,לא היה תוקף כור אזרחי מפוקח. ללא כוונה מעשית לפתח נשק, היה פשוט וזול לפתח יכולת אזרחית מפוקחת ואז לשקול שימוש בכ"א, ציוד וידע לפיתוח צבאי.
2. מובן שנשק גרעיני ישרת מטרות אסטרטגיות רבות בנוסף להשמדת ישראל; אם מדינות המפרץ היו בדרך לתקיפת מנע באיראן הייתי שמח- אך נראה שאנו וארה"ב אלו שנצטרך לעשות העבודה.
3. איבדתי אותך. אתה רואה בציפייה מעשית לקריסת ישראל עדות לרציונליות אצל הערבים והאיראנים, בעוד שאתה עצמך סבור שזה לא יקרה. אני סבור שמי שמצפה לקריסת אויבו לא היה רושם "ישראל צריכה להימחק מהמפה" על טילים במצעד. איש לא רוצה לתקוף את איראן כעונש על פשע הכחשת שואה- אלא כמניעת שואה נוספת. מי עוד חוץ מאיראן מתקרב ליכולת כזו?

5. עכשיו ניכנס לשיקולים מבצעיים אמיתיים (מעולם לא שירתתי או עבדתי בנושא- הכל ממקורות גלויים):
א. אתה לקחת כמובן מאליו שישראל כבר מוכנה ל- MAD; אני לא בטוח כלל שלישראל יש מיגון ופיזור מספיקים לספיגת תקיפה גרעינית (אולי כל הרש"קים במקום אחד? מאמר מפני עשור על פגיעות ישראל לתקיפה גרעינית http://www.janes.com/regional_news/...90901_1_n.shtml
אולי רק לאדם אחד יש סמכות להורות על תקיפה כזו?), או שהיא מחזיקה כוננות מיידית לשיגור "ברגע שתתגלה תקיפה איראנית".
ב. איראן לא חייבת לנקוט בגישת "הכל או כלום" שציינת (נטרול/ השמדת ישראל במכת פתיחה או אי פיתוח נשק גרעיני). הם יכולים לתקוף את סוללות החץ ואתרי הטילים (שמיקומם ידוע, להכריז על הפסקת אש ולקוות שישראל תסכים להפסד ו לא תסלים להשמדה הדדית (כי הפגיעה באזרחים תהיה קטנה יחסית). ואם ישראל בכ"ז תגיב, בטילים שיישרדו או במטוסים- לאיראן מערכות הגנ"א לא רעות, ונכונות להסכן.

6. סוציולוגיה איראנית: כנכד ליוצאי גרמניה ואוסטריה, החברה הגרמנית של 39' היתה צמאת חיים, משכילה, ערנית כמו כל חברה אחרת. חבריהם הגויים של סבי וסבתי לא ישבו כל היום וחשבו איך לכבוש את הליבנסראום לגזע הארי ולא איך להיפטר מהסרטן היהודי. אבל היטלר כן, וכשהוא קרא- הם באו. גרמניה נחרבה כמעט ללא תקדים. מה לעשות, אנשים טועים.