"עד סוף השנה אני בחוץ"


בראיון ראשון מהכלא לוקח מרואן ברגותי קרדיט על ההודנה: ''שרון צריך להבין שאבו-מאזן רציני"








"תמיד אמרתם עלינו שאנחנו מחמיצים הזדמנויות", אומר מרואן ברגותי, "אבל מתברר שאתם לומדים מהר. אתם מחמיצים הזדמנות היסטורית, הזדמנות פז, שלא תחזור יותר. אתם לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות. במקום לעזור לאבו-מאזן, אתם עושים ממנו צחוק. בקצב הזה, עוד חצי שנה הוא לא יהיה, ואתם תתגעגעו אליו".

מרואן ברגותי מדבר. מתוך תא כלאו בבית הכלא ''אשל'', במתחם דרום של שירות בתי הסוהר. יחד איתו, בתא הקטן, עוד שלושה אסירי חמאס. ברגותי צנום, מטפח זקנקן, לבוש מדי אסיר חומים, גרביים ונעלי בית מגומי. על המיטה מצעים סתורים וספרו האחרון של דניס רוס "השלום החסר" (The Missing Peace).

"תמיד חסר משהו", צוחק ברגותי, "תמיד משהו מתקלקל. אבל עכשיו, יש כאן הזדמנות. יש עידן חדש. אתם לא מבינים את גודל השינוי, את גודל הסיכוי. יש עכשיו קונצנזוס בין הפלשתינים, בין הארגונים. הנה, תסתובב כאן ותשאל את האסירים. כולם מדברים על שקט, על הפסקת האלימות. ואתם גוררים רגליים. אסיר אחד עוד לא שיחררתם. תראו מה אתם עושים לבן שלי, לקסאם".





הכל יכול להתפרק ברגע



ברגותי עונה להגדרה "אסיר עם דם על הידיים". הוא הורשע במעורבות בשיגור פיגועים ונחשב למי שאינו מיועד לשחרור בשום צורה שהיא. המתנגד העיקרי לשיחרורו של ברגותי הוא ראש השב"כ, אבי דיכטר. בשב"כ רואים בברגותי רוצח ויתנגדו בכל תוקף לכל יוזמת שחרור. בית המשפט אף גזר עליו חמישה מאסרי עולם ועוד 40 שנה מצטברות. גם בדרג המדיני הבכיר, בסביבתו של ראש הממשלה, אצל שר הבטחון ובסביבתו של שר החוץ, רואים בברגותי מי ששפך דם יהודים ואינו מיועד לשחרור.

בית המשפט דחה, מצד אחד, את הנסיונות להדביק לברגותי סידרה ארוכה של עבירות מעורבות בפיגועים מתוך אחריות שילוחית, אבל מצד שני הרשיע אותו במספר פיגועים בהם נטל, על פי האישומים, חלק בדרג המשלח או המתכנן. דווקא בצה"ל הגישה שונה. לא מעט אלופים בכירים במטכ"ל, חלקם גם הביעו דעתם בנושא בפומבי, רואים בברגותי פרטנר אפשרי עתידי, מנהיג פלשתיני פרגמטי איתו אפשר, ניתן ואולי גם רצוי לדבר בעתיד.

משחררים 500 אסירים במכה אחת, ועוד 400 אחר-כך. זו כמות עצומה.

"איזה משחררים, מה משחררים. אתם הרי מומחים למכור את אותה סחורה פעמיים, שלוש פעמים. קודם תשחררו אחד. הרי רובם לקראת שחרור, עם תקופת מאסר קצרה שנותרה. אתם עושים צחוק. זה, לא רק שלא יעזור לאבו-מאזן, זה יעליב אותו. אתם מעליבים אותו. אחר כך תתגעגעו אליו".

הבן שלך התברר כמי שהשתתף בפיגועים. אין בישראל יכולת לשחרר אסירים כאלה עכשיו.

"גם זו בדיחה. אז למה הסכימו לשחרר אותו? וגם הודיעו? דחלאן אמר לי לפני חודש שהוא ישוחרר. ואבו-מאזן התקשר לאשתי. זו עבירה מלפני חמש שנים, כשהוא היה בן 15, וטוענים שירו ממכונית שהוא היה בה, וזה לא נכון. אבל אתם תעשו הכל כדי לקלקל".

900 אסירים בשלב הראשון זה הרבה. אתה מכיר את המפה הפוליטית בישראל, מכיר את הקשיים של שרון, יודע שהוא עלול ליפול כל רגע.

"שרון? ייפול? אל תדאג, הוא לא ייפול. הוא מספיק כבד. הוא יציב. שרון צריך להבין שאבו-מאזן רציני. לראות מה שקורה כאן. אתם צריכים לשחרר 5,000 אסירים במכה אחת, כבר עכשיו. רק כך תבנו את אבו-מאזן, רק כך הפלשתינים יבינו שיש כאן על מי ועם מי לדבר".









זה סוף האינתיפאדה כמו שכולם אומרים?

"סוף האינתיפאדה יבוא כשיגיע סוף לכיבוש. הכל שביר, הכל יכול להתפרק כל רגע. אני יודע שהיציאה מעזה תהיה שקטה. יהיה תיאום עם הפלשתינים. יש קונצנזוס על זה שלא יירו כדור אחד, או טיל אחד, ואחרי היציאה לא תהיה אלימות ופעילות מתוך עזה. אתם תבינו שכשאין כיבוש, אין אלימות. ההתקוממות תימשך בגדה, בה אתם תמשיכו להחזיק, שם יימשך הכיבוש".

ברגותי מקבל כבוד בכלא, אבל מאבד גובה בחוץ. לא מזמן קיבל כתב תביעה על סך 300 מיליון שקל מטעמן של משפחות נפגעי טרור. הוא סירב לחתום על קבלת התביעה, שהוחזרה לבעליה. יש לו 3 שעות טיול בחצר הטיולים ביממה. הוא קורא מעריב, ידיעות אחרונות, והארץ כל יום. מנוי על שלושת העיתונים. רואה טלוויזיה סביב השעון. מת על'ארץ נהדרת' ו' השגריר', עוקב אחרי החדשות, מעורה בכל מה שקורה בישראל, בפוליטיקה, בכלכלה, בספורט.

התא צר, מיטת קומותיים ושתי מיטות יחיד, ארבעה אסירים בסך הכל. על הכסא בצד שני לחמים שנאפו לפני דקות ספורות. האסירים מקבלים מצרכים מבחוץ. בגלל הבידוד, הם גם מכינים לעצמם אוכל. בסך הכל, תנאים לא קלים. הדיווחים על קייטנת אסירים בטחוניים שמופצים בחוץ, מופרכים.

אבי ביטון, מפקד כלא ''אשל'', מחזיק את המערכת קצר. הוא האיש ששבר את שביתת הרעב לפני כמה חודשים. יש לו 500 אסירים בטחוניים, יש לו אגפים בהם משוכנת ההנהגה המסוכנת של החמאס ושל הג' יהאד. הכל מסודר, מתוקתק, נראה יעיל ובטוח. כמעט אין הפרות משמעת.

חסן סלאמה, מהרצחניים שבאסירי החמאס במתקן, חזר היום משהייה קצרה בצינוק, אחרי שדיבר לא יפה עם אחד הסוהרים. האווירה, מול ההתקדמות המדינית והשקט היחסי, משופרת. דריכות וציפיה. רק 3 או 4 אסירים ישתחררו מכאן בסבב הקרוב, אבל כולם מאמינים שגם יומם יבוא.

יש לאבו-מאזן סיכוי?

"יש לו סיכוי. הוא איש רציני. אני מכיר אותו מצויין ותומך בו. אני בעניינים, אני עוקב אחרי ההתרחשויות, יש לי חלק לא קטן בהודנה ובדיבורים על הפסקת אש. אתה יודע שאני שלחתי אנשים למצרים, לדמשק, להנהגת חמאס, לחאלד משעל".

עד מתי אתה כאן?

"אני מאמין שעד סוף השנה אני בחוץ".

מה העתיד?

"תסתכל סביב. האסירים האלה כאן, בתאים האחרים, באגפים הסמוכים, אלה האנשים שינהיגו את העם הפלשתיני בעתיד. מכאן תצמח ההנהגה. תבדוק כאן ותראה שיש תמיכה בתהליך, שיש שינוי דרמטי. דבר עם החמאסניקים. כמעט כולם מדברים כבר על שתי מדינות, על פתרון של שלום. הפוליטיקאים האחרים, שמכהנים עכשיו, רובם מושחתים. הם בסוף יהיו בכלא, ואנחנו בשלטון".

בינתיים החמאס מנצחים בבחירות. איך אתה מסביר את זה?

"כי הם לא מושחתים. הם עובדים עם האנשים. יש בחמאס שינוי, הם הולכים לבחירות למועצה המחוקקת, הם יודעים למה הם עושים את זה, הם נכנסים עכשיו לתוך הפוליטיקה. אתם צריכים להבין את השינוי הזה, לזרום איתו ".

מה צריכה ישראל לעשות שלא עושה? מעבירים אחריות על הערים, משחררים מאות אסירים? מה עוד?

"אתם צריכים להבין שהדחיפה לתהליך יוצאת מכאן. מבתי הכלא. לפחות תשפרו כאן את האווירה. תוסיפו שעות טיול. תשפרו את התנאים. תוכיחו שאתם מתכוונים למשהו".

אתה מתחרט שלא התמודדת מול אבו-מאזן?

"לא. ביום הבחירות עוד היו סקרים שהראו שאני מנצח בקלות, אבל אני הודעתי על הסרת המועמדות ואני שמח על כך. אני עזרתי לאבו-מאזן ואין לי שום הרהורי חרטה. צריך לעזור לו. מתי גם אתם תבינו את זה ?"








nrg

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.