דבר ראשון גם אני מדריך בכיתה ד' (נראלי שיש גיל מסוים שהם הופכים להיפר אקטיביים וחוזרים להיות נורמלים בגיל 15 או משהו כזה)
פעולה שהלכה לי ממש טוב על תפילה:
מתחילים במשחק-פרה עיוורת (זה טוב תמיד להתחיל פעולה במשחק כי ככה הם יכולים להפתח)
המשחק:
סוגרים לחניך אחד את העיניים עם בגד או משהו החניך הזה צריך לתפוס את אחד החניכים או המדריכים האחרים מתי שהוא תופס החניך שהוא תפס צריך לסגור את העיניים ולנסות לתפוס וככה עד שנמאס מתי שהפרה עיוורת מחפשת(הפרה עיוורת זה החניך שסוגרים לו את העיינים)צריך להשמיע קולות כדי שידע איפה אתם ויוכל לתפוס
אחרי המשחק שמים ממתק בתוך צלחות על שולחן כמו במבה ציפס וכו'
החניכים צריכים לאכול בלי ידים המנצח מקבל כמות גדולה יותר בגלל שניצח
יש עוד הרבה משחקים כאלה שהמטרה שלהם וזה גם המסר זה: שאולי עכשיו קל לכם יש לכם ידים יש לכם עיניים יש לכם הכל (אם בא לך אתה יכול גם להגיד להם אתם הכי מגניבים בסניף כדי שירגישו טוב וגם כדי שיקשיבו)אבל אם לא היה לכם אותם הייתם מבינים כמה קשה לחיות בלדיהם ובתפילה כל מה שאתה צריך זה רק חצי שעה להגיד תודה שיש לך הכל ולא חסר לך כלום(הפעולה לא טובה לילדים נכים)
אם אתה צריך עוד פעולות תכתוב לי אני גם בסניף דתי