ותודה לרב גוגל שבעזרתו הגעתי לזה:

ואומר הרב בעל הבא"ח: נהגו שלא להכות את הכלבים בפסח, כי כשיצאו בני ישראל ממצרים הם לא חרצו את לשונם. ויש לשאול וכי לכלב יש שכל לדעת מתי לנבוח ומתי לא ? ומדוע עליהם לקבל שכר ? אלא בא המלאך הממונה על הכלבים ואמר להם שיש ביכולתו לסגור את פיהם שלא ינבחו, אבל הוא נותן להם בחירה חופשית להחליט בעצמם שלא לנבוח ואז ממילא יקיימו מצוה, ובזכות זה יקבלו שכר.

וכתוב "ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו" (שמות כב, ל). מובא בשם הרב אליהו כי טוב זצ"ל, מעשה באדם אחד שהיה רגיל לשאול את הרב בעניני טרפות. יום אחד הוא למד בחומש את הפסוק "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו", ואמר בליבו לשם מה אלך לשאול את הרב, הנה אשליך את הבשר לכלב, ואם הוא יאכל אותו סימן שהוא טרף, ואם לא, סימן שהבשר כשר. וכן אירע כמה פעמים, ותמיד הכלב אכל את הבשר, אמר אותו אדם בליבו סימן שהבשר טרף. פעם אחת שוב התעוררה לו שאלה והוא החליט לשאול את הרב בענין. שאל אותו הרב והיכן היית עד עתה ? ענה לו הלה מה שנהג לזרוק לכלב. אמר לו הרב א"כ תמשיך לעשות כן. ענה לו אותו אדם: הכלב מחמיר והוא אוכל הכל. והיה אומר הרב אליהו כי טוב זצ"ל, זו תמימות של אדם ולא צריך ללעוג לו.