31 נבחרות באו במונדיאל לשחק כדורגל, רק גרמניה באה לעבוד.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/24012010/2641659/WCA466_g.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/24012010/2641656/WCA211_g.jpg]


רוב מוחלט של אוהדי הכדורגל בעולם, בעיקר אלו שנבחרותיהם לא הופיעו בדרא"פ, חלם על גמר אולטימטיבי בין ברזיל לאנגרטינה. כל אחד בנבחרות אלה מוגדר ( לא ברור מדוע) כטוב בעולם בתפקידו. מחליפו בנבחרת מוגדר כשני בטיבו בעולם. בקיצור ההזיה חוגגת. 31 נבחרות באו במונדיאל לשחק כדורגל, רק גרמניה באה לעבוד. בטורניר שבו הם לא פוגעים בכדור, הם נעצרים בחצי הגמר. בטורניר שבו הם מבקיעים 13 שערים בחמישה משחקים, הם כבר יכולים לתרגל הנפה. הגדולה בגרמניה שאין בה שום כוכב שמוגדר כטוב בעולם בתפקידו. הם סתם יעילים, שולטים בכללי היסוד של כדורגלן בתחום האישי ולבטח הקבוצתי.
גם אם גרמניה תפסיד באחד משני השלבים הבאים, היא תיזכר כנבחרת שנכשלה, לא כאוסף אקלקטי של כוכבים שנכשלו.

היה ברור לכל סוציולוג ספורט מתחיל שברגע שברזיל ואנגרטינה יהיו בפיגור ו\או שיוויון, האופי הלטיני יתבטא. פתאום מסי מוגדר על ידי הקבליסטים בצפת כמשיח בן -דוד,
אבל את ההגנה הגרמנית הקשוחה לא מעניינית משיחיות. הם יודעים שהוא שמאלי, סוגרים לו את המרחב בשמאל ובימין והוא פחות יעיל מגולן חרמון. טבס ברחבה? ארבעה גרמנים מתחרים מי ייתן לו גוף.
כך ביעילות מפחידה הם מפרקים את כולם.

את הנתונים האלו לא לומדים אצל מאמן נבחרת. או שנולדים איתם, או שמאמצים אותם בילדות, כי בגרמניה יודעים שכוכבים יש רק בשמיים, והרי אין גרמניה אחרת, כי עם וגזע לא משתנים ב-65 שנה, גם לא ב300 שנה. באותו בוז קר שהאזרחים של אנגלה מרקל מתייחסים למדינות הPIGS הבטלניות שאותן הם ממנים בשוטף, הם התיייחסו ללטינים של מראדונה. יוגי לב לא מחבק את שחקניו.
כאשר מולר יצא בעקבות פציעה ביתרון 3-0 , הוא רק טפח על כתפו מבלי להביט בו. הוא הביא לקייפטאון נבחרת בשלבי בנייה, עם ארבעה מהנבחרת הצעירה וידע שהם ישתלבו עם הוותיקים, כי זו הדרך הגרמנית.

הולנד לא נבחרת גדולה, למעט אריאן רובן אין בה כוכב עולמי. אבל יש בה היררכיה ברורה - כל השחקנים יודעים שהברקה של רובן שווה הכל - מעמד שגם וסלי שניידר, ה-שחקן של הולנד, לא קיבל.
בגמר תיפגשנה גרמניה והולנד. ואן- מרבייק הוא לא ריינוס מיכלס ואין לו את יוהאן קרויף. אבל יש לו אפשרות למחוק את החרפה של 1974. אז ניצחה השיטה, סביר להניח שגם הפעם תנצח השיטה, כי אין גרמניה אחרת.

-מאת רון קופמן במאמר מ"ישראל היום" מתאריך 04.07.2010