מלחמות התרבות בצה"ל ותרבות הניהול הקלוקלת במשרד הביטחון

http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1697630

אולם מי שסופג את עיקר הביקורת בדו"ח השנה הוא משרד הביטחון, במיוחד בשל שני היבטים בפעילותו: עסקאות ייצוא של התעשיות הביטחוניות לחו"ל ופרשת ההצטיידות במערכות מיגון לרכב משוריין מפני טילים נגד טנקים (ליקויים שגם הם נחשפו בתחקיר "הארץ" אשתקד). המבקר מוצא מכנה משותף בהכרעות שקיבל המשרד, ובעיקר המנכ"ל אלוף (מיל') אודי שני. הטענות כנגד שני חריפות. המנכ"ל מתואר כמי שנטל לעצמו מנדט רחב מן המותר לו ובעצם פעל בניגוד לנוהל התקין ואפילו לחוק.

לינדנשטראוס אינו חושד במנכ"ל בעבירות של טוהר המידות או הטיה לטובת חברה כלשהי, אלא מאשימו בקיצור הליכים בוטה. גם אם ראייה של טובת המדינה מאחורי החלטות המנכ"ל (שני פועל, לשיטתו, מתוך כוונה להרחיב את הייצוא הביטחוני הישראלי, המכניס למדינה כסף רב), אין לכך שום הצדקה בעיני המבקר. בסופו של דבר, לא מדובר כאן בכיפוף כללים למען צורך מבצעי דחוף, אלא בכסף. הצעדים הללו, להבנת המבקר, נעשו תוך ידיעה ברורה של צמרת המשרד, שבכל זאת המשיכה לנוע קדימה בהתעלמות מהמינהל התקין. כך, המשרד מתעלם מחובת ההתייעצות החלה עליו עם משרד החוץ בטרם סיכום עסקאות בחו"ל וכופה על התעשיות להימנע מתחרות ביניהן במדינות שונות, בניגוד לכללי המכרזים.