ידועות מאד. שנות ה-70 וה-80 שיא המלחמה הקרה התאפיינו בעודף קיבולת ייצור במדינות מערב אירופה אל מול שווקים מתעוררים במזרח התיכון ובמזרח אסיה. לכן הן היו רוויות במיוחוד באבי טיפוס שונים ומשונים שכיכבו בתערוכות נשק אך לא הפכו למוצרים מוגמרים. חלקם אף מוצגים באשכולות אלו ממש, כגון בפוסט זה . דווקא הכלי הספציפי הזה רחוק מלהפתיע ומעט הגיון בריא היה מביא אותך לשם גם בלי לדעת יתר על המידה או לחקור.

מי בדיוק הלקוח?
צבא גרמניה? רכש עשור קודם לכן למעלה מ 400 גפרדים ובעקבותיו הלכו הבלגים וההולנדים.
צבא צרפת (החצי השני בשת"פ)? רכש עשור קודם לכן 60 חתיכות מאותו צריח המוצג לעיל רק על תובת AMX-13 ובלי הפחונים מסביב. כלי זה היה נחות משמעותית מהמקביל הגרמני אך זול בהרבה.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img.xooimage.com/files42/7/9/d/dscn2624-71c845.jpg]


הסעודים? רכשו שנתיים קודם לכן מהצרפתים עסקת חבילה של 50 חתיכות טק"א קרוטל ו 50 צריחים כאלו, שניהם על תובות AMX-30.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://militaryedge.org/wp-content/uploads/2014/01/AMX-30_SA.jpg]


המערכת עצמה?
באמצע שנות ה-60 שהצרפתים תכננו את ה DCA עם מכ"ם חיפוש פרמיטיבי, הנחייה אופטית וצמד תותחי 30 מ"מ עם טווח של בקושי 3 ק"מ (קרי אפקטיבי חצי מזה) לא ידעו עדיין מה זה הינד ומה זה שטורם ומה זה טנ"ט עם טווח של 6 ק"מ. ב 1980 כבר כולם ידעו.
מי מלכתחילה ירכוש מערכת הגנ"א מוגבלת שכזו דווקא על תובת מרדר יקרה להחריד? (רמז - רק צבא אחד בעולם רכש מרדרים והוא כבר מוזכר לעיל...). אז למה הציעו דווקא על מרדר? כי ב 1976 הסתיים הייצור הסדרתי עבור צבא גרמניה ופס הייצור עמד בשיממונו אז למה לא.
אח"כ החכמים הפכו את הצריח לסטילת'י, התקינו אותו הפעם על צ'פטיין (עוד תובה סופר פופלארית...) ושינו את השם לסייבר... גס וואט, גם לא עבד... אח"כ התקינו על זורר אוסטרי... גם כן לא עבד... בקיצר למערכת הזו ודומותיה (למשל המרקסמן והאוטומט) לא היו סיכויים מלכתחילה ותתקשה למצוא הגנ"א ניידת אירופאית שנמכרה בכמויות כלשהם בעולם, למעט המערכות הסובייטיות.