שאלה אמיתית, כידוע בדורנו אנחנו נמצאים בהסתרות וחושכים עמוקים, שירדנו כל כך הרבה ברוחניות, ונמצאות עלינו כל כך הרבה קליפות, לא פלא שאנחנו לא מרגישים את השם בשלימות.
בכל דבר שאנחנו עושים אנחנו מכניסים את הגאווה שלנו, ואפילו אם ננסה להיות עצובים זה לא נקי מהלב אלא מהכרח.
מה שכן אפשר לדבר עם השם, ולהגיד, תראה אבא באיזה מצב אני, שאני כל כך רחוק ממך, ולא מרגיש אותך ביום הקדוש הזה, מעומק ליבי הלוואי שהייתי יכול להרגיש באמת מהי גלות השכינה וחורבן הבית, יהי רצון מלפניך שאני ארגיש אותך בכל מצווה שאעשה, אפילו הקטנה ביותר, ואכוון אותה לשמך יתברך, והיא תהיה נקייה מכל, בלי טיפת גאווה.

כי באמת אנחנו לא יודעים מהי גלות השכינה, אנחנו יודעים את זה בתור עובדה, אבל לא בלב.
יש צדיקים שמתפללים תפילת שמונה עשרה כמה שעות ורק בוכים על גלות השכינה, זה רק מראה עד כמה אנחנו לא במקום שלהם שהם מרגישים כמה ישראל רחוקים מהשם.

יהי רצון שנתקרב לצדיקים אמיתיים ונהיה כמותם ממש.
=]

בבקשה לא לשלוח לי תגובות בשבת