מערכת הבריאות בארה"ב היא פרטית כמעט לחלוטין ואין בה קופות חולים. שרותי הבריאות בנויים מרופאים שמפעילים קליניקות פרטיות, מוסדות רפואיים (מרכזים רפואיים, קליניקות עם התמחות מסויימת, ובתי חולים) שהם מלכ"רים או מוסדות למטרות רווח. קיימים גם מוסדות ציבוריים בבעלות פדרלית ובעלות המדינות. אזרחי ארה"ב אחראים על תשלום הוצאותיהם הרפואיות למעט אם הם מעל גיל 65 או סובלים ממחלה כרונית רצינית מלידה שאז חלק מהוצאות הבריאות שלהם מכוסות על ידי הממשלה הפדרלית על ידי מדיקייר (medicare). בנוסף, העניים ביותר על פי קריטריונים של המדינות השונות זכאים לכיסוי הוצאות מסויימות על ידי תוכנית מדיקייד (medicaid) שממומנת על ידי הממשלה הפדרלית והמדינות.

בין שישית לחמישית מאזרחי ארה"ב אינם מבוטחים כלל, כלומר הם משלמים את הוצאות הבריאות שלהם מכיסם ממש. בכל פעם שהם הולכים לרופא, מאושפזים או עוברים בדיקה או טיפול הם משלמים לנותן השרות. מרבית האזרחים האחרים, כולל מקבלי מדיקייר, מבוטחים בביטוחים פרטיים (או בביטוחים ציבוריים אם הם עובדי מדינה). המבטחים הפרטיים הם חברות למטרות רווח בדרך כלל שמתמקחות עם נותני השרותים, והן אלה שמשלמות על חלק מהוצאות הבריאות של המבוטח שמצידו משלם פרמיה והשתתפות עצמית. הביטוחים שונים מאד זה מזה מבחינת הכיסוי שהם מעניקים. כמבוטח, כשאתה מגיע לטיפול, אתה חותם על התחייבות לשלם את כל הוצאות הטיפול. נותן השרות ישלח את החשבון לחברת הביטוח, זאת תשלם את המכסה המוקצבת לטיפול הספציפי, ואם יש יתרה, תקבל את החשבון. כמבוטח אתה נהנה לא רק מהכיסוי של חברת הביטוח, אלא גם מעלויות מופחתות של השרותים, תודות לכח המיקוח של המבטח. העלות של ביטוח רפואי משתנה מאד בהתאם למדינה ובהתאם לרמת הכיסוי. סטודנטים, למשל, מסתפקים בהרבה מקרים בביטוח הבסיסי ביותר שמכסה מעט מאד ועולה מאות או אלפים בודדים של דולרים. משפחה אמריקאית משלמת בממוצע 15,000 דולר בשנה על ביטוח בריאות, וביטוחים טובים ממש יגיע ל - 25,000 דולר בשנה למשפחה ויותר.

רופאים מקבלים את ההכשרה שלהם בבתי הספר לרפואה שחלקם הם מוסדות ציבוריים, וחלקם הם אוניברסיטאות פרטיות. מרבית תלמידי הרפואה משלמים את שכר הלימוד מכיסם, בסביבות 150,000 -200,000 דולר למשך ההכשרה. צריך לזכור שבארה"ב נכנסים למסלול רפואה רק לאחר סיום תואר ראשון, כלומר לסכום הנ"ל צריך להוסיף את עלות התואר הראשון. לרופאים בארה"ב הכנסות נאות, השכר החציוני הוא מעל 200,000 דולר לשנה, אם כי נדמה לי שמסכום זה צריך להוריד את הביטוח המקצועי שהם חייבים להחזיק. הרופאה הגינקולוגית שיילדה את אשתי, סיפרה לנו שהיא משלמת הרבה מעל 100,000 דולר בשנה לבטח את עצמה נגד תביעות. רופאים מומחים, בעיקר כירורגים למיניהם, יכולים להגיע להכנסות של מיליונים בשנה.

איכות השרות הרפואי והזמינות תלויים מאד במיקומך הגאוגרפי ובהוצאה שאתה יכול להרשות לעצמך. אם אתה בבוסטון למשל, ויש לך ביטוח טוב או שאתה עשיר, תוכל לקבל את הטיפולים הכי חדשניים ומהר, אבל אם אין לך כיסוי ביטוחי טוב, או שאינך גר במטרופולין גדול, תצטרך לעתים לחכות בתור לטיפול.

משבר רפואי רציני של בן משפחה הוא הגורם המרכזי לפשיטת רגל של אזרחים בארה"ב. גם אם אתה עובד ויש לך ביטוח רפואי סביר, אם מישהו במשפחה הקרובה שלך ייזדקק להשתלת לב, נניח, הביטוח לא יכסה, בסבירות גבוהה, את הוצאות הניתוח, האשפוז והטיפול התרופתי הנלווה. הניתוח עצמו יכול לעלות כמה מאות אלפי דולרים. יום אשפוז עולה כמה אלפי דולרים, ותרופות יכולות להגיע לעלות של אלפי או עשרות אלפי דולרים בשנה.