ציטוט:

במקור נכתב על ידי felixg זה לא פעם ראשונה ששינוי כזה נעשה תוך כדי לחימה. הדוגמה הכי ידועה היא ZSU-23-4M2 שזה דגם של השילקה הידועה בלי המכ"מ ועם ראיית לילה. באפגניסטן היה לרוסים צורך בירי כבד לגובה ורק בשילקה זווית ההגבהה התאימה. הם קיבלו רכב עם הגנה סבירה (על גבול טווח ה-RPG ממארבי הרים בהם זמינות מק"כ לא הייתה מספקת מול כמות הציוד הרוסי) וכוח אש אדיר. הייתה המרה רבתי של שילקות הגנ"א לדגם האפגני ונסיונות אד-הוק להתאים את התותחים לנגמ"שים/רכבים אחרים. השילקה הותאמה לשתי משימות עיקריות והן: 1. ליווי שיירות. סופת האש של כ-3,000 פגז ויותר אמורה לפגוע ולנטרל את אנשי המארב. 2. לחימה בשטחים בנויים.-4 תותחי ה23 מ"מ של השילקה עם קצב אש של 3,000 פגז בדקה והגבהה של 80 מעלות איפשרה להתגבר על ירי מגגות וקומות עליונות בבתים גבוהים, יכולות אלו לא קיימות גם ביימנו לטנקים כבדים. אם אני לא טועה אותה טכניקה הייתה בשימוש צה"ל עם הוולקן במלחמת לבנון הראשונה, וראיתי קליפים מסוריה עם אותה הטכניקה. אני צופה חזרה בבניית רק"מים לסגנון שהיה בין מלחמות העולם - ככלים מסייעים לחי"ר. שימוש בתותחים אוטומטיים, מרגמות קלות, תול"רים. במרבית הקונפליקטים היום אין צורך בתותח טנק גדול בגלל חוסר הסימטריה והסביבה האורבנית. לעומת זאת אתה צריך מיגון עם עוצמת וקצב אש גבוה. הרעיון של 23 על נגמ"ש הוא טוב ונכון מהסיבות הללו, והוא גם זול יחסית. מסכים לגבי טנק חי"ר שיהיה חמוש בתותח 57 מ"מ או 35 מ"מ בצריח הראשי ויחידת RWS על גג הצריח עם תותח קל בקליבר 23-30 מ"מ, ומקלע מקביל בקליבר "0.338 כערוץ ירי משני. לגבי מרגמות, אזי תותח/מרגמה בקליבר 120/122 מ"מ כגון ה-VENA הרוסי או המרגמה הנורבגית NEMO היו מוסיפים הרבה עוצמת אש לכוחות החי"ר.