אם זה המצב אצלך - מצטערת, זה באמת קצת עצוב.
אני מבוגרת ממך בשנה אחת בלבד. בשנים שאני על פני הכוכב הזה אהבתי ונפגעתי, יצרתי חברויות ופירקתי אותן - האינטראקציות האלה רק תרמו לי. חברים זה דבר חשוב. לפני קצת פחות משנה התחתנתי עם החבר הכי טוב שלי, שהוא גם האהבה הגדולה של חיי. אם הכל ימשיך תקין, בעוד 4 חודשים נביא לעולם בת אדם חדשה, ואחד הדברים שאני מאחלת לה זה שהיא תשכיל להקיף עצמה באנשים שעושים לה רק טוב - כמו שאני ידעתי לעשות במהלך החיים שלי.
נכון - יש תקופות שפל, יש תקופות של בדידות. זה לא המצב הטבעי שלנו כבני אדם, וחברי אמת, אנשים שאפשר לחלוק איתם חוויות טובות ורעות, ואנשים שתמיד יהיו שם בשבילך כשאתה צריך אותם באמת - לזה באמת אין מחיר.

לפותח האשכול - תתמודד כמו שהציעו לך כאן - כל דבר בזמנו. תתחיל עם ענייני הבריאות שלך - הם כנראה הכי חשובים. תראה מה יכול להקל על מצבך. תמצא לך עיסוק שיביא לך עניין, ואם אפשר - ייצור לך אינטראקציות חדשות עם אנשים שלא הכרת. תמצא עבודה, אפילו זמנית (תנסה להיות כתבן שבת בבי"ח, למשל, או פקיד) שהיא קלה אבל תאפשר לך הכנסה.
צא לטיול מאורגן לצעירים - תחסוך לזה קצת כסף וצא. זו דרך נהדרת להכיר חברים חדשים. זה גם איזשהו אסקפיזם מהדיכאון הקל שלך. יש כאלה גם בארץ (של החברה להגנת הטבע) וגם בחו"ל.
ובעיקר - אנחנו תמיד פה... תרגיש חופשי לחלוק ולשפוך...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20