05-05-2005, 10:56
|
|
|
|
חבר מתאריך: 09.12.03
הודעות: 1,870
|
|
|
כדי להבין את גבורתם העילאית של הפרטיזנים היהודים צריך לזכור
שבניגוד לשאר קבוצות פרטיזניים מאחורי הפרטיזניים היהודים לא עמד כפר שתמך בהם ,
הם התקיימו לבד בין קבוצות הפרטיזנים היו גם פרטיזנים אנטישמים שלא היססו לרצוח יהודים כמו כן היו כפריים שראו ב"ציד" פרטיזנים יהודים כמעין ספורט וחיפשו אחריהם והסגירו אותם\רצחו אותם.
כמו כן הפרטיזנים היהודים ברחו מחוסרי כל, מורעבים, ותשושים, כשהם לא מורגלים לחיים ביער.
והם ברחו כמשפחות-בניגוד לשאר הקבוצות, שבהן הפרטיזנים היו גברים צעירים בני 18-20 פה אנחנו מדברים על הסבא הילדה התינוק..
כל מי ששרד בעצם ...ועם זה הם היו צריכים להסתדר.
כמו כן לא היה להם כמעט כל ניסיון בתפעול נשק.
במרד גטו וורשה הפרטיזנים הפולנים הבטיחו לפרוץ אחת מחומות הגטו אפילו לא להשתתף באופן פעיל במרד(שהרי גם הם היו נגד שלטון הדיכוי הנאצי)...אפילו את זה הם לא קיימו ולהם היה הכל חופש תנועה נשק אימונים אוכל מרד גטו וורשה התבצע מבית לבית משפחות משפחות כמו קודם גם פה לא רק גורל הצעירים היה פה על המאזניים אלא גם גורל התינוקות הסבים והסבתות והם ניצבו מול מכונת מלחמה שהמטירה עליהם אש מנשק כבד תותחים טנקים נעשה שימוש בלהביורים ומה לא ולהם היה חימוש קל ונשק מאולתר בלבד..
בעיני זו הגבורה האמיתית שלהם לא משנה מה הם נשארו יחד ונלחמו עד הסוף.
ולמרות זאת ואף על פי כן ככל שתלחצהו כן יפרוץ..
כל זאת הם עשו למען הכבוד העצמי הנקמה בצורר למען האמונה והתקווה ולמען שתי שורות בדפי ההיסטוריה והמחתרת הפולנית כתבה עליהם שלרגע אחד הם היו שוב בני חורין למרות כל מה שהנאצים עוללו להם ולמרות זה שהפכו אותם לצלי אדם
ללא ספק גבורה עילאית...
נערך לאחרונה ע"י שולה מוקשים בתאריך 05-05-2005 בשעה 11:03.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
