www.OSINT.co.il
קיץ 2013 גרר עימו עימותים קשים בכל רחבי סוריה, עימותים קשים שהתרכזו לשדה קרב אחד - נתיב האספקה שבין דמשק לחומס, שעובר באלקלאמון.
הקרב אשר מנוהל בערים שנמצאות על שפת הכביש המהיר "M5",קריטי עבור שני הצדדים.

למרות שהמשטר והחזבאללה חולקים מטרה משותפת - הישרדות משטר אסד, הקרב באלקלאמון ממחיש את הפער בסדרי העדיפויות האסטרטגיים שלהם.
כמו באלקוצייר, העיירות שבשטח ההררי בהרי אלקלאמון הן קריטיות למשטר ולמורדים במקביל, כל אחד מהסיבות שלו.

למשטר - מדובר בציר קריטי אשר מחבר בין ארץ העלוואים הלוא היא לטקיה וטרטוס, לבין הבירה הסורית - דמשק.
למורדים - אלקלאמון מספקת גישה נוחה לעיר ערסל אשר מלאה בתומכים באופוזיציה בסוריה, העיר משמשת כמקלט למורדים וכנקודה אסטרטגית ממנה אפשר לתקוף את עמדות המשטר במבואותיה הצפוניות של דמשק.

המורדים פעלו בערים הפזורות ברחבי אלקאלמון מאמצע שנת 2012,המורדים שלטו על כל הערים המרכזיות במחוז למרות הנוכחות הכבדה של המשטר בכביש המהיר M5 ומסביב למספר בסיסים ברחבי ההר.
בעקבות נפילת אלקוצייר לידי המשטר, והתקיפה הכימית ב21 לאוג' 2013, המורדים הגדילו את מספר לוחמיהם במחוז אלקלאמון מסדר גודל של 5,000 עד ל25-40 אלף לוחמים בתחילת סתיו 2013.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img203.imageshack.us/img203/1425/neo8.jpg]


כמו שדות קרב נוספים ברחבי סוריה, אלקאלמון לא הייתה שונה, וגם אליה הגיעו לוחמים סלפים וג'יהאדיסטים קיצוניים כדוגמת ג'בהת אלנצרה או אלקאעידה בעיראק, אותם ארגונים נהיו דומיננטיים יותר ויותר בשדה הקרב ככל שהזמן חולף.
הנוכחות של הקבוצות הללו באלקלאמון גרמה לשינוי דרסטי בפעילות המבצעית של המורדים באזור.

בעבר המורדים בהרי אלקלאמון הוגבלו לשיבוש קווי האספקה של המשטר בכביש המהיר M5, לדוג' כאשר במאי המשטר והחיזבאללה החלו במבצע לכיבוש אלקוצייר, המורדים באלקלאמון ניסו לפגוע בשיירות לוגיסטיקה אשר נעו מדמשק צפונה.
בעקבות הלוחמים הקיצוניים הרבים שבאו לאלקלאמון (בניהם ג'בהת אלנצרה, חראכת אחראר א-שאם, ליוא אל-אסלאם ועוד...) המורדים החלו בפעילות אגרסיבית יותר, והם החלו לקחת את הקרב לבסיסים ולעמדות של הצבא באזור.

בתחילת חודש אוגוסט, למשל, ג'בהת אלנצרה, ליוא אל-אסלאם, ליוא אל-תוחיד, קאוות אל מג'האוויר, שוהאדה אל-קלאמון, קאטיבאת אל-חאדרא וקבוצות נוספות תקפו וכבשו את מחסן האמל"ח דהנא.
פעילות דומה התבצעה בחודש ספטמבר כאשר ליוא אל-אסלאם וחראכת אחראר א-שאם הסתערו על בסיס חטיבה 81 של המשטר.
ניתן לייחס את השינוי הדרסטי בפעילות של המורדים לשתי טקטיקות לחימה לא סדירות - שימוש במכוניות תופת ושיתוף פעולה הדוק יותר עם הארגונים הקיצוניים בסוריה.

בהקשר האסטרטגי הרחב יותר, המטרה העיקרית של המבצע מבחינת הוא הכביש המהיר M5 שבין קארע ליברוד.
המתקפה כנגד קארע החלה ב15 לנובמבר, מסוקי ומטוסי המשטר הפציצו את העיר בעוד הלוחמים מצבא סוריה הקיפו את העיר,ארבעה ימים לאחר מכן, המשטר השתלט על העיירה.
בתגובה - 2,200 משפחות ברחו מקארע לערסל.

לאחר ההצלחה בקארע, המשטר הגביר את הפעילו בערים השכנות - אל-ג'ראג'יר ואל-נבאק שנמצאות מדרום.
המורדים היו חייבים להגיב - ימים לאחר ההשתלטות על קארע ארבע פיגועי התאבדות התרחשו באל-נאבק ודיר-עטיא ב20 לנובמבר.
המורדים הצליחו להשתלט על דיר עטיא בעוד המשטר המשיך עם ההפצות הכבדות לאורך מחוז אלקלאמון, במיוחד בדיר עטיא, יברוד ואל-נבאק.

בשבועות שקדמו למבצע של הצבא באלקלאמון, המורדים והצבא הבינו כי המבנה ההררי של אלקלאמון ידרשו מהם לעבוד בטקטיקה שונה מהטקטיקה שהפעילו באלקוצייר.
המשטר ינסה קודם כל להשתלט על ערים "חלשות" יותר מבחינת נוכחות של האופוזיציה ואז יצורו במשך זמן רב על ערים בהם יש ריכוז לוחמים גבוה, כמו יברוד לדוגמה.
מנגד המורדים יסתמכו על האמל"ח שהגיע ממחסני 'מוהין' והתגבורת הכבדה אשר הגיע כהכנה למבצע של הצבא, כמו כן המורדים יסתמכו על הטקטיקות של ג'בהת אלנצרה - הלוא היא טקטיקת מכוניות התופת והמחבלים המתאבדים.

חיזבאללה ואלקלאמון.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img854.imageshack.us/img854/9650/2fna.jpg]


אמנם לאלקלאמון יש חשיבות אסטרטגית גם עבור המשטר וגם עבור החיזבאללה, הקרב על אלקלאמון מבליט את ההבדלים באינטרסים וסדר העדיפויות של השניים.
הספקולציות על מבצע משותף של החיזבאללה והמשטר עלו לאוויר בעקבות הניצחון באלקלאמון.
לפי הדיווחים החיזבאללה החל לפני שבועות בהכנות למתקפה דרך סיורים והשגת מודיעין לקראת המערכה בעזרת, בין היתר, מזל"טים.

כוחות המשטר,לעומת זאת, העבירו במהירות את תשומת הלב הלאומית לאזור חאלב, שם ניסו להשיג ללא הצלחה ניצחון בנוק-אאוט.
בחודש אוקטובר, למרות דיווחים בלתי פוסקים על "הינה זה בא... הינה תחילת המבצע", אסד השקיע משאבים דווקא בקמפיינים בדמשק ובחאלב.
דוגמה מובהקת לטענה הנ"ל היא הניסיון של כוחות המשטר להחזיר לעצמם את השליטה בדרום דמשק בעזרת ניתוק נתיב האספקה של המורדים עם כיבוש סביינא ב7 לנובמבר.
כוחות המשטר גם התחילו במבצע נרחב לפתיחת דרכי האספקה בדרום חאלב, והשתלטות מלאה על א-ספירה.
עד לאחרונה, המשטר העדיף להשקיע משאבים בזירות אחרות בסוריה, מה שמראה כי אלקלאמון הוא לא היעד האסטרטגי העליון של המשטר.

החיזבאללה, לעומת זאת, זעק שוב ושוב כי אלקלאמון הוא יעד אסטרטגי עליון מבחינתם.
סרטון התעמולה האחרונה שפרסמו החיזבאללה בלבנון מתאר את ההכנות לקראת כיבוש אלקלאמון בעוד ברקע נשמע שיר תעמולה "אחרי אלקוצייר, תבוא אלקלאמון."
המשמעות האסטרטגית של אלקלאמון בשביל החיזבאללה היא קריטית, כיבוש המחוז מתעלה על העובדה כי מדובר בהשתלטות חזרה על הגבול ויש לקרב השלכות משמעותיות על המצב של החיזבאללה בשיח הפנים-לבנוני.

בעוד בשטחי אלקלאמון האלימות הייתה מתונה במובן מסוים, העימותים הפנים סוריים גלשו אל תוך ערסל שבלבנון במהירות.
תקיפות של חיה"א הסורי בשטחי לבנון, חטיפות ובניית תשתיות לפיגועים בכל רחבי לבנון על ידי המורדים.

החשיבות האסטרטגית של מבצע אלקלאמון מבחינת החיזבאללה מתבטאת בין היתר דרך הסיפור של עומאר אל-אטרש, אשר נהרג בתחילת נובמבר כאשר רקטה פגעה במכוניתו.

בסוף חודש אוקטובר, הודלף מברק אשר נשלח למפקד הביטחון בנמל התעופה הבינלאומי 'רפיק אל-חרירי' אשר הזהיר מפני ארבע מכוניות תופת שנשלחו ללבנון דרך ערסל בחסות ג'בהת אלנצרה - אותו עומאר אל-אטרש היה מעורב במבצע הנ"ל.
אטרש גם היה מעורב בפיגועים בדאחייה ביולי ואוגוסט אשר התבצעו על ידי מכוניות תופת בלב דאחייה וגם ירי הרקטות לעבר הדאחייה לאחר נאום נסראללה אודות מבצע אלקוצייר בחודש מאי.
לאחר חיסולו של אטרש, התושבים בערסל מנעו מן המשטרה לקחת את גופתו.
הקשר הישיר של אטרש לפיגועים בלבנון והקשר ההדוק בין האיש הקיצוני שביצע פיגועים עם התושבים בערסל מעידים על הצורך האסטרטגי של החזבאללה להשתלט חזרה על אלקלאמון.

הקרבה של ערסל לגבול הסורי ולאקלאמון הפכה את העיירה הקטנה לבסיס אידאלי לייצוא פיגועים כנגד מטרות החיזבאללה ברחבי לבנון.
לכן, בזמן שכוחות המשטר יתמקדו בכביש המהיר M5 שבין חומס לדמשק, החזבאללה יתמקד בניתוק נתיבי הגישה לעיר ערסל.
לוחם חזבאללה שהתראיין אמר כי "האסטרטגיה היא - סיור והשגת מודיעין על ידי מזל"טים, סיוע אווירי ככל שידרש, ריכוך ארטילרי וכוחות מיוחדים אשר יפעלו בחוליות קטנות."

לפי חלק מהדיווחים החיזבאללה והצבא הסורי הקימו מספר 'חוליות חיסול' אשר תפקידם יהיה לחסל מטרות מפתח במטרה לשבש את התיאום בין המורדים.
הדבר מצביע על כך שהטקטיקה של החיזבאללה באלקלאמון תתמקד בפגיעה בקשרים הלוגיסטיים בין המורדים באלקלאמון לבין תומכהם בערסל בניגוד לטקטיקה באלקוצייר, שם החיזבאללה טיהר שטחים ואז צר על ריכוזי מורדים.

למרות שהחיזבאללה והמשטר חולקים מטרה משותפת, הקרב העתיד לבוא, ימחיש את הפערים בסדר העדיפויות בניהם.

או, למי שאולי מעדיף לקרוא את הנ"ל בשפת המקור:
http://www.understandingwar.org/sit...hQalamoun_1.pdf