זו סתירה פנימית שפשוט לא ניתן לפתור - ללא קשר לקיצוניות.
כי כשאתה מתחיל לנהל - כל נושא השחיתות נכנס חזק, ולא נמצא מעולם הגאון שידע לפתור אותה.
כנראה אין לך מושג כמה שחיתות יש באמת. ועד כמה מעט הואילה המלחמה בה.
לא רק בישראל - אלא בכל העולם.

כשאתה מדבר על מעלות החינוך והרווחים ממנו - אתה כנראה שוכח שההשגים האדירים הגיעו בתקופות שבהן המוסדות האקדמים נהנו ממימון ממשלתי נמוך - וודאי בהשוואה למצב היום. המימון הגיע לאחר שהפוטנציאל הובן ולא להפך.
אז גם הם רווחי השוק החופשי.
אבל כשהממשלה מספקת תשלום וסבסוד - מתחילים הנזקים.
הממשלה מנסה למקסם את מספר הסטודנטים - ולכן להורדת ספי הקבלה,החינוך הופך לחסר ערך. תואר הופך למקביל לחלוטין לתעודת הבגרות של לפני מספר עשורים.
מספר הסטודנטים הממוקסם חורג מהדרוש בשוק - ויצרת בזבוז כוח אדם מוכשר ואבטלה אקדמית.
החינוך הולך ומאבד קשר עם צרכי השוק, ושנות הלימוד הרבות מתבזבזות.
גם בתארים המתקדמים יש לחץ - שמתורגם ללחץ ליצור מחקרים - ונוצרים המון "מחקרי זבל" חסרי משמעות ואפילו שגויים שצריך לפלס דרך בינהם כדי להגיע לשיפור מדעי.
וכך מגיעים למצב שהמערב משקיע המון - אך שוקע במהירות.
כי הפוליטיקאים שבויים באותה קונספציה כמוך - שמדובר ב"השקעה".


כדי לברוח מהמלכודת - צריך להסתמך על כללי-אצבע פשוטים ועמידה בהם.
ההנחה שניתן לבטל את הנזקים האלו בעזרת תכנון יותר טוב - היא כנראה שגויה.