שיתופי הפעולה הכלכלי והצבאי (בין השאר מאחורי הקלעים) לא עזרו לחיזוק ההסכם מול איראן,
וכבר עכשיו רואים שאיראן מבצעת הפרות בוטות (בכל הנוגע לטילים בעלי יכולת לנשיאת ראש חץ גרעיני),
תוך התעלמות בוטה מההסכם שרק נחתם.

הבעיה העיקרית עם גישתו - היא היכולות.
מהבחינה הזאת, תימן היא מבחן חשוב.
כל עוד צבא סעודיה לא מסוגל לנצל את היתרון שיש לו בנשק איכותי, הם לא יגיעו להכרעה ולכן ה"הובלה" שהוא מחפש תדשדש.

מול סעודיה עומדת איראן, שהסרת הסנקציות יוביל לשחרור כמות כספים גדולה, עלולה לנצלם לצורת התעצמות צבאית, גם בתימן.
האיראנים ובעלי בריתם הדגימו שימוש יעיל יותר בנשק איכותי, ומבחינת הסעודים זה מאיים מאוד.

ארה"ב מצידה - עברה ממעמד של בעלת ברית למעמד של ספקית נשק,
וגם אז מדובר רק על נשק שלא מאיים על יציבות המזה"ת (ע"י איום על ישראל למשל).
סעודיה כן יכולה לרכוש נשק כזה מרוסיה או סין - אבל אז מעורבים אינטרסים אחרים של הספקיות (רוסיה נרראית כמו הספקית המועדפת על איראן),
ובעיית התפעול לא מתקרבת כך לפיתרון.

נראה שהפיתרון הצבאי לשלמות הממלכה מול האיום האיראני - מגיע דווקא מישראל.