ציטוט:

במקור נכתב על ידי סיורניק כמו שאמרתי, לפני עשרים שנה ויותר נראה שחיילים היו פחות מסורסים ומפקדים לא היו כל כך מפוחדים מהרב"ט האסטרטגי. בגלל זה היום כשיש הפרות סדר בגבול עזה שולחים מח" ט לעמדת צלפים יחד עם צלפי יחידות מיוחדות, שחס וחלילה איזה גדודניק לא יעז לירות כשלא נוח או סמל מחלקה יקבל החלטה כלשהי בעצמו. בשגרת בט"ש צריך שהרמטכל או מפקד האוגדה יאשרו לחייל ירי לאחר הפללה משפטית דרך מסך הפלזמה ובכלל, מצב שתיארת זה לא מעצר חשוד אלא כבר יש סכנת חיים ואמורים לירות כדי לנטרל את האיום המיידי, פעם קראו לזה ירי על מנת להרוג ומאז גם השפה נהיית בכוונה בלתי ברורה כדי שאף אחד לא ייקח אחריות על שנהרג מישהו

כחייל ידעתי על הוראות הפתיחה - והיה ברור לי שמדובר על תחילת מקרה כאשר אתה לא מזהה עדיין איום ודאי.
אז ידענו שצועקים ואם עדיין לא מזהים איום ודאי יורים באוויר - ומכאן ואילך מתחיל שלב חדש שיש זיהוי ודאי של איום וסכנה ואז יורים לרגליים . לא חובה להרוג.

(אני לא זכור הוראה על שקשוק בבריח, מה גם שרוב הזמן אתה עם מחסנית בהכנס ושקשוק טוען בוודאות, מה יקרה אם מרוב התרגשות, כשיתברר שאין איום, יסתובב חייל עם נשק טעון?)