סרטון מתחילת ההתקפה הנוכחית המראה כיצד מסק"ר Ka-52 תוקף שיירה אוקראינית.

1/ While the slant range to the target is censored, note the estimated time to impact once the ATGM (presumably a 9-A-4172K Vikhr-1) is launched (~24-25 sec). Assuming the ATGM was launched from low- or very low-level, this suggests a slant range to the target of roughly 8 km. https://t.co/YdnjzCEeNP pic.twitter.com/VYeEQ1VhW7

— Guy Plopsky (@GuyPlopsky) June 10, 2023

לצפייה בציוץ המקורי באתר Twitter, לחצו כאן.

אני בטוח שרובכם כבר נתקלתם בסרטון לא מעט פעמים, אבל אני רוצה להעלות פה שבאמת חלק מהרק"ם שהושמד או נוטרל הוא באמת (יחסית) מתקדם ואמור היה לשרוד. אפשר חלקית להאשים פה קונספט תכנון שלא תאם את המציאות הביטחונית - לא באירופה ולא בשאר העולם. טנקים תוכננו עם הרבה שריון מקדימה ותותח גדול יותר אבל מאוד פגיעים מכל צד אחר ונגד הרבה דברים אחרים שהם לא טנק. רק"ם קל יותר תוכנן להגן מפני מוקשים ומטעני צד ותותחים בינוניים מטווח מסוים, אבל שוב לא משהו מעבר. ערכות מיגון קיימות אך לא נמסרו. מערכות הגנה אקטיבית - לא קיימות במסה קריטית, אך אם היו מתעוררים לפני עשור פלוס, כמו שעשו בישראל, היו יכולים למסור לאוקראינה יחידות עם הגנה אקטיבית קשה.

גם ברמת הרכש (אילו מערכות ונישות אנחנו מחזיקים) וגם ברמת התכנון (לאילו מתארים אנחנו מייעדים אותם) היה כשל. הרבה פשוט נרדמו בשמירה. אחד הפערים שהתעוררו בימים האחרונים הם לא רק חוסר הזמינות של מערכות הגנ"א טקטיות, אלא גם היכולות שלהם (להפיל מסוק בגובה עצים זו משימה קשה, אך לא בלתי אפשרית). אבל נשאלת השאלה - האם בצה"ל נרדמים בשמירה? האם לא חסרים לכוחות שלנו יכולות הגנ"א קצרות טווח? שבשים יכולים לעזור נגד רחפנים וחמ"טים מסויימים, אבל כבר היום יש כאלה שזה לא משפיע עליהם (פעולה אוטונומית - אין צורך בתקשורת עם מפעיל), לכן צריך יכולות הגנ"א בתוך החוד המתמרן. תותחי 30ממ הם חלק מהפתרון, וגם איתם מתעכבים, וצריך עוד אמצעים מעבר.
אם באמת פרויקט גדול כמו הגנ"א טקטית מתעכב, יש צורך במתן יכולת הגנ"א שיורית לכל פלטפורמה חמושה.