27-10-2004, 21:28
|
|
|
חבר מתאריך: 10.11.01
הודעות: 9,600
|
|
אני מציע עונש מעשי על מעשים, אתה: עונש דמיוני על כוונות ודיבורים.
וזה ההבדל המהותי.
גם הצהרות אלימות יכולות להיות סוג של עבירה, אבל, לשמחתנו מותר עדיין לאנשים לאוורר את תסכוליהם על המצב בלי להיחשב אוטומטית כרוצחים בדם קר. כמובן שמי שעבר על החוק למניעת הסתה (שגם הוא ראוי לאוורור) ראוי שיועמד לדין וישלם מחיר הולך וגדל על הפרות חוזרות ונשנות.
מה שבטוח הוא כי עבירה אלימה נמדדת בעיקר לפי ביצועה והרבה פחות לפי כוונות הזדון שאת מימושן מי ישורנו.
מספיק פעמים ראינו פועלים המפוטרים ממפעל המשלם שכר זעום מתראיינים לתקשורת ומביעים את כוונתם לההירג ובל לעבור ללשכת האבטלה הקרובה למקום מגוריהם, ואם צריך - גם לקחת איתם שני אנשי חברת אבטחה וכלב.
אם במקרה של אדם שבסך הכל מאבד כמה אחוזים מפת לחמו עסקינן, בוודאי שתבין אנשים הנעקרים ממקום לידתם, מקבר ילדיהם, או כאלו שרואים במובינג הקצר "יהרג ובל יעבור" לפי חוקים שבשגעונם הם מקבלים כאלוהיים.
בוודאי שצריך להחמיר בעונשם של מי שבאים לפגוע בשלוחי ציבור, באותם המגינים על חייהם בימים כתיקונם, על רקע שאינו הגנה עצמית ממש. אבל עדיף - לשיטתי - להציג את תג המחיר הכבד לעין כל, ולתת לכושר הבחירה האנושית בין טוב ורע (אפילו אצל מי שמקבל הוראות ישירות מאלוהים דמיוני) לפעול את פעולתו, מאשר להציע הצעות שאין בהן כל ממש.
כשם שאתה מציע אקס-פטריוטיות כפוייה של אזרח מדינה מלידה (המנוגדת בכל מקרה לחוק הבינלאומי) של עבריין אידאולוגי על מעשים שאתה רואה כ"מספיק חמורים", אני - כרבים משוכני הפורום - יכול לבוא עם רשימה ארוכה של עבירות ראויות. מה שבטוח הוא כי ראוי לנתק את האידאולוגיה הפוליטית האישית מההצעה, ואת זה אני ממש לא בטוח שעשית.
לגבי יעילותו של עונש מוות יש מספיק עדויות לכאן ולכאן, אבל השיקול שלי - בלי לפתוח כאן דיון בנושא טעון נוסף - הוא כי מעשים מסוימים בנסיבות מסוימות מביאים אדם לגדר "מיותר", כאשר שיקולים של גיל, נסיבות וכיוב' משפיעים משמעותית על הטיעונים לעונש.
את אלו ממתיישבי יש"ע שאתה רואה בתקשורת עם מבט מזרה אימה וקצף בזויות הפה, את המשיחיים שיוציאו את האלימים ביותר בפינוי הבא עלינו בצער רב ובשעה מאוחרת מידי, אני למשל חושב שצריך לדון לעיתים כסובלים מאי-שפיות שאינה זמנית כלל ועיקר.
אם "עונשו לחברה" = הזמן שיעבור עד שעבריין יתקן את דרכיו, הרי שיתכן מאוד כי כדאי לשחרר את יגאל עמיר הנאלח (ואולי גם כמה רוצחי נשותיהם) מחר, שהרי לא סביר שירצח שוב ראש ממשלה (וסמוך עליו שאם האופציה היתה רלוונטית היה מביע חרטה)
אם "עונשו לחברה" = גורם מרתיע בפני עבריינים דומים, הרי שצריך להעלות את הרף (לראויים במיוחד) עד כדי נטילת חייהם, במקום לבזבז את הזמן והכסף על אותה חלאה שלא ראוי שתשתחרר לעולם, בעיקר כאשר יש חשש שנסיבות משתנות יביאו לשחרורם (מחבלים למשל).
ואם "עונשו לחברה" = נקמה, הרי שלעיתים לא מספיק רחוקות קם אדם הראוי לזעמה המוחלט של האנושות, ואני לא ממש בטוח שאני רוצה להוציא עוד כמה מליוני דולרים מכיסי משלמי המיסים להחזיקו בכלא שמור עד שארית חייו. הייתי מעדיף שהכסף הזה יציל את חייהם של 20 חולי סרטן.
דרך אגב, כאשר יבוצעו התיקונים הראויים ל"חוק השבות", אני מקווה כי ניתן יהיה לשלול את אזרחותו של מי שעסק בפעילות עבריינית תוך זמן מוגדר מיום התאזרחותו, או מי שביצע עבירה חמורה במיוחד בשלב מאוחר יותר. את כל אלו - הנהוגים במדינות הגירה אחרות - צריך להבהיר מראש. לגבי אזרחים מלידה אין אפשרות אמיתית לגירוש, אף מדינה לא רוצה את העבריינים שלנו.
|