לפני כשבוע יצא בהוצאת ידיעות אחרונות ספרו של מיכאל שיינפלד "בא מלבנון/בכל מקום שהם"
החלק הראשון בא מלבנון הוא תיאור חוויותיו כמילואימניק בפלחה:ן 724 במלחמה. החלק השני "בכל מקום שהם " הוא אוסף סיפורים קצרים מחוויותיו בסדיר ושיצאו כבר לאור ואוחדו יחד עם החלק הראשון לספר חדש

בשבוע שעבר הובא בדיוקן של מקור ראשון הפרק הראשון מהספר אם משהו יכול לסרוק ולהביאו יבורך.
כשקראתי את הפרק הנ"ל אמרתי לעצמי גיוס בשבת, פילון, אנחנו חייבים להיות באותה החטיבה. בהמשך הבנתי ששינפלד בחה"ן ואני "רק" בגדודים...
בכל אופן יש לנו חבר בפורום שמשרת עם שיינפלד בחה"ן (אלא אם כן זה הוא עצמו?) נעם noam_h אתה מוזמן להוסיף כמה מילים.

ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקווה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד...( רמב"ם הלכות מלכים פרק ז הלכה טו )

קראתי את הפרק הנ"ל

מספר על הגיוס מנקודת מבט של לוחם דתי

אני כ"כ רוצה לישון.











מצטער על הבלאגן ...

אבל במקרה נכנסתי. אני באמת משרת עם מיקי באותה פלוגה (מחלקה אחרת) וחוויתי איתו את כל מה שהוא מספר. יש כמובן אי-דיוקים עובדתיים בספר אבל זה ברור כי זו לא המטרה שלו. הוא בא לתאר מנקודת מבט סובייקטיבית את התחושות שלו והסדר העובדתי המדויק לא תמיד חשוב (או אפילו מפריע להבהרת רעיון מסוים). את זה מיקי עושה כמו תמיד מעולה (אנחנו גילינו אותו כששלחנו אותו לכתוב לנו את הספר מחזור...)

אבל איכשהו, מהמעט שאני כבר יודע - זה נראה הרבה יותר מעניין, רציני ואמין מהספר אינסטנט שפרסם אילן כפיר, שמיהר "להיות ראשון", כדבריו, עם ספר על המלחמה.

מדובר בשני ספרים שונים לחלוטין.שיינפלד מתאר רגשות הרגשות וחויות סוביקטיביות.של כניסות ויציאות ללבנון ללא תיאורי קרבות(שכנראה לא חווה במלחמה הזאת) מספר את ספור המלחמה שלו כפי שהוא חוו אותה. אילן כפיר מספר את השתלשלות המלחמה מתחילתה ועד סופה לכל אורך החזית של כלל צה"ל.כך שלבוא ולהכריז "לא קראתי אך נראה לי...." זה פשוט לא לענין.

על סמך הקטע שקראתי מהספר החדש, ועל סמך מה שאני יודע על הספר של כפיר - כולל אמירתו המופלאה האופיינית לכל תחקירן עומק רציני "רציתי להיות ראשון"; כולל העובדה שספר ניתוחי כמו שלו (אני מחמיא לו יותר מדי, אני יודע) ראוי לו שייכתב מפרספקטיבה מסויימת, להבדיל מספר של חוויה אישית כמו זה שעדיף לו הפוך - שייכתב קרוב ככל האפשר לחוויית הלחימה לפני שהראש מתקרר והבטן מפסיקה להתהפך; ולמען האמת - כולל הנטיה השגרתית של כפיר להקיא ספרים בחופזה כאשר השיקול הוא מכירות ולא איכות (זה שיקול לגיטימי, אגב, אבל אז הוא לא יכול להיעלב למה לא מחשיבים את הספרים שלו איכותיים) - קבעתי את מה שקבעתי. קביעה זו הינה אישית - לא קבעתי עובדה כללית, וכדי להיות הגון הוספתי, שלא קראתי אותם ואני מתבסס רק על שברי מידע וקצת היסטוריה.

בכל אופן - תודה על ההערה.