מחכים שילדים פלשתינים יעלו על הנגמ"ש במטרה להרוג אותם
יובל, שם בדוי, סמ"ר בצנחנים, היה אז בקורס מכ"ים. האירוע עצמו היה בסוף חודש מרס, תחילת אפריל. שנת 2003, לפני כמעט שנתיים.
עכשיו יובל שובר שתיקה. את העדות שלו מסר לחברי 'שוברים שתיקה', ארגון לא פוליטי, שמנסה לשבור את מעגל האדישות הציבורית בכל הנוגע למה שעוברים חיילי צה"ל בשטחים. חברי שוברים שתיקה גובים עדויות מלוחמים משוחררים ששרתו במהלך האינתיפאדה האחרונה בכל יחידות צה"ל. מתעדים את עצמם בעצמם. בגלל החשש מהפללה עצמית, לא ניתן לפרסם את שם מוסרי העדויות ולכן גם יובל מופיע כאן בשם בדוי.
"היינו בגזרת ג'נין", הוא אומר. "נכנסנו לאלמנת קש (מארב מוסווה – ח.ק.ב). אמרו לנו, שאלמנת הקש היא כנגד חמושים, וכנגד אנשים שעולים על הרק"ם (רכב קרבי ממוכן). היו נגמ"שים שהסתובבו עשרים וארבע שעות מתחת לבתים, ופשוט חיכו שילדים יעלו על הנגמ"שים, ינסו לתפוס את המא"ג – ואז אנחנו נירה בהם. היו לנו עמדות תצפית בבתים בקסבה, והנגמ"שים היו ברחוב, מתחתנו. הם נסעו כל הזמן.
"אתנו דובר בפירוש על זה שמחכים שמישהו רק ינסה לעלות על אחד הנגמ"שים. הוראות הפתיחה באש שלנו, היו ירי על מנת להרוג. מהר מאד הבנו, שחמושים לא יצאו בסיפור הזה, כי חמושים לא יוצאים כשכל כך הרבה נגמ"שים עוברים במקום. חיפשו את הילדים. או סתם אנשים שיעלו על הרק"ם. הבנו את זה מהדיבורים של הקצינים".
את האירוע שהיה כעבור יום או יומיים, שם, בגזרת ג'נין, יובל לא ישכח. " אחרי יום או יומיים", הוא אומר, "עלה ילד בן 12 על אחד הנגמ"שים. היו כל מני דיבורים בנוגע לגיל שלו; בהתחלה אמרו שהוא בן שמונה, אחר כך אמרו שהוא בן שתים עשרה. לא יודע. בכל מקרה, הוא עלה על הנגמ"ש, וצלף שלנו הרג אותו. אמרתי כבר, חיפשו את הילדים. בפלוגה המקבילה, היה עוד מקרה של ילד, או נער, שעלה על נגמ"ש, והרגו גם אותו. חלק אמרו שזה מיותר, וכל המבצע הזה הוא רק כדי להרוג ילדים, וחלק אמרו שזה טוב מאד".
סמ"ר, נח"ל (בעקבות האירוע שהיה בציר המתפללים לפני כשנתיים ובו נהרג גם אלוף-משנה דרור וינברג – ח.ק.ב)
"אחד הדברים שקרו.. שאני ממש מתבייש בו היה באחד המעצרים..הגענו, בלי שידענו, לבית של המשפחה של שניים מהמחבלים שהיו באירוע בציר המתפללים. המחבלים עצמם נהרגו, אבל הבנו, לפי התמונות על הקירות, ולפי האח השלישי שהיה שם, שהוא תאום של זה שנהרג, שזה בית המשפחה. והיינו עם קצין. זה לא שלא היינו עם דמות פיקודית. ואנחנו חיפשנו נשק בבית. אבל לא כמו שעושים בדרך כלל; פשוט שברנו והרסנו ורמסנו את כל הבית. גם מה שלא צריך. אופס, בטעות עברתי עם הנשק וריסקתי את המראה. אופס, שברתי את המיטה.
"אני אישית, באיזשהו שלב, תפסתי את אחד האחים הקטנים. זה קל, יש לך נשק, יש לך כוח. תפסתי את אחד האחים, הרמתי אותו, הייתי באטרף, הרמתי אותו פשוט עם יד אחת, באוויר, צמוד לקיר. שאלתי אותו בערבית, היום אני כבר לא זוכר איך שואלים את זה, איפה הנשק בבית. אמר לי 'אין, אין, אין, נשק'. הוא פחד. לקחתי אותו, זרקתי אותו על הספה, ופשוט תקעתי את הקנה של הנשק שלי בפרצוף שלו. שמתי עליו רגל, על הבטן, כיוונתי אליו את הנשק לראש. ובהרבה מהמעצרים הנשקים האלה דרוכים. אמרתי לו 'תגיד לי עכשיו איפה הנשק בבית'. ולא היה נשק בבית. ספציפית בבית הזה. ובזה זה נגמר. אבל כנראה שזה לא נגמר. כי אני, עד היום, זה אחד הדברים שמלווים אותי".
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/channels/channel_corners/channel_news/f8ecd6_ul.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/channels/channel_corners/channel_news/f8ecd6_ur.gif]
"נפצע באופן לא מכוון"
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif] תגובת דובר צה"ל: "בתקופה המדוברת, הוטל סגר וכתר על ג'נין והאזור הכפרי שמסביב. במקרה אחד, עלו כמה פלשתינים על הרכב המשוריין, תוך ניסיון לגנוב ממנו ציוד ואמצעי לחימה, באחד המקרים הם אף הצליחו. בעקבות המקרה, בוצע תחקיר, בו הובהר לכוח אופן הטיפול במקרים מעין אלו וחודדו הוראות הפתיחה באש. לאחר מכן, ניסו שוב כמה נערים פלשתינים לגנוב ציוד מהרכב. הפעם הכוח
הגיב בהתאם להוראות ואחד הנערים הפלשתינים נפצע באופן לא מכוון".
בצה"ל ביקשו לברך על הדיונים בין החיילים. "אנו מחויבים לעודד את הדיון הפתוח, לעורר את השיחות בכל הדרגים ולהבהיר לחיילים את מגוון האפשרויות העומדות לרשותם בתוך המערכת למתן מענה למצבים שכאלה. אנו מצפים ופועלים לכך, שהחיילים יעלו סוגיות אלה בשיח פיקודי ובזמן שרותם".
על "שוברים שתיקה"
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif] הם לא סרבנים. הם לא פוליטיקאים. הם אוהבים את המדינה. הם בסך הכל חיילים שהיו שם, ממש כאן, והחליטו שאי-אפשר יותר. שמישהו חייב לקום ולצעוק: תתעוררו ותראו מה קורה לנו. "שוברים שתיקה": בכל יום שלישי חן קוטס-בר מביאה עדויות מהמלחמה בשטחים, ועל מה שהיא עושה לנו.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/855/640.html
|