בואו נשים את כל הקלפים על השולחן,
אם כך, למה שהנוער יתגייס למה שילכו למילואים???!!! בואו נשים את כל הקלפים על השולחן.

א. מדיניות של איפא ואיפא

1. כאשר צה"ל לא מסוגל בעצם לשחרר את שלושת החטופים ומצד שני מסכים לשחרר מאות אסירים עבור סוחר סמים שהיה פעם אל"מ. (יותר מידיי זמן לקח עד שהורד בדרגה), לשחרר מאות אסירים כמחווה לאבו מאזן ולשחרר רוצחי חיילים כמחוות למלך הירדני.
2. כאשר השבויים שלנו לא רואים שום מכתב, שום ביקור של נציג הצלב האדום, איננו מקבלים כל אות חיים מהם, ומצד שני האסירים שלהם אצלנו מקבלים ביקורי משפחות, מנהלים את חייהם ברמה סבירה של אנושיות ואין ספק קל שהם בחיים.
3. כאשר על המתגייסים שלנו מבצעים ניסויים מבלי לעדכן אותם מה פשר הניסויים, מה מטרתם והחשוב ביותר – מה הסיכון שבלקחת חלק בהם, וכאשר הם סובלים מתופעות לוואי חמורות, כאשר בריאותם נפגעת - לפעמים ללא תקנה - צה"ל מתחמק מאחריות ומסרב להכיר בהם כנכי צה"ל ולטפל בהם כראוי – על חשבונו (ראה מקרה הניסויים באנטראקס ומקרה לוחמי השייטת והקישון).
4. ומצד שני - לאלה שיורים עלינו אנחנו ממשיכים להעביר מים, דלק, מזון ואספקה, להם חייבים לתת לעבור במעברים כדי שיעברו ניתוח דחוף בארץ או כדי להציל יולדת.
בתי החולים שלנו מלאים בפצועים ובחולים מעזה ומהגדה. כל אדם שצריך השתלה מעזה, עובר להיות "הראשון בתור". הלא כבר חכמינו קבעו "עניי עירך קודמים"?!
5. כאשר חיי האויב חשובים יותר לבתי המשפט שלנו מאשר חיי חיילינו ואזרחינו.
מבטלים את "נוהל שכן" ,מפסיקים מלחמה ל- 24 שעות בגלל שמספר אזרחים של האויב נהרגו (כשברור שהשתמשו בהם כמגן אנושי והם לא אמורים היו להיות שם) ומאפשרים לאויב להתארגן מחדש בפרק זמן זה...
6. ומצד שני סופגים ירי של קאסמים במשך שבע שנים! על שדרות ולא מוצאים תשובה הולמת
"לצינור המעופף"! האויב מנצל את התנהגותנו זו מפרש אותה כפחדנות ויורה עלינו
מאזורים מאוכלסים כשהוא בטוח שלא נגיב.
ואכן, איך אפשר להגיב כאשר לירי תגובה שלנו צריך לקבל אישור אלוף?

דוגמאות אלו באות להמחיש כיצד חיי חיילנו ואזרחינו הם כקליפת השום עבור הקברניטים שלנו
– העיקר שהם וילדיהם בטוחים.

ב. שחיתות הקברניטים -

1. כאשר קברניטים מסרבים להודות בטעויות, לקחת אחריות ולפנות את הכיסא.
2. כאשר מינויים של מפקדים בכירים בצה"ל נעשו לכאורה לא לפי ההתאמה לתפקיד אלא
לפי הנוחות לקברניטים ונעשו, לדוגמא, באיזו שהיא חווה בדרום.
3. כאשר הבת של ראש הממשלה מסוגלת לשבת ליד ביתו של הרמטכ"ל ולצעוק "רוצח"
ולא קמה שום זעקה כנגד התופעה.
4. כאשר רבים מהמנהיגים שולחים את ילדיהם לחו"ל ללמוד לעיתים מבלי שישרתו בצה"ל וגם אם שירתו - חלקם לא עושה מילואים (ראו לדוגמא את ילדיו של ראש הממשלה - אריאל שנמצא בפריס ושאול בניו יורק – חפשו את השמות בגוגול ותגלו פרטים מעניינים).
אין דוגמא אישית, כל אחד "עושה לביתו" במיוחד כאשר הוא "שומר" על הקופה הציבורית...
5. כאשר במקום דיונים ענייניים בקבינט המדיני בזמן מלחמה - הכל חברותה והנושאים "נסגרים" לכאורה לפני הדיון (ראה עדותו של השר רמון בפני וועדת ווינוגרד) ויוצא שהחיילים הופכים לבשר תותחים.

ג. ועוד ממחדלי המנהיגים

1. כאשר רואים שצה"ל הגדול לא היה מסוגל לחלץ פצוע מקבר יוסף והיה צורך להסתמך על רגו'ב ועל תשלום של $5,000 - הרי רובנו, למעט אלה ששילמו לו, יודעים שאסור להאמין להם...
2. כאשר נסוגים מלבנון ומבטיחים לעם שבמידה ותהיה ירייה אחת מלבנון אנחנו נגיב בחומרה
אבל שום דבר לא קורה אחרי ירייה אחת, שתיים, שלוש וכו'.
וכאשר כבר "מגיבים" התגובה מתבטאת בהשלכת פצצות מהאוויר לצורך רעש וצלצולים "אזורי השיגור" או בתרגום לעברית – לסתם אזורים.
3. כאשר אנחנו, במו ידינו, מחלקים נשק לפתח, ונשק זה מופנה נגדינו והורג בחיילינו ובאזרחינו.
4. כאשר צריך "להילחם" על וועדה חקירה ממלכתית במקום שיהיה נוהל קבוע בחוק שאחרי כל
מלחמה ולא חשוב מה תוצאותיה תוקם וועדה חקירה ממלכתית, וזאת על מנת ללמוד לקחים
ולתקן את הליקויים.
כאשר נוהל כזה יהיה קיים, ידע כל אחד ואחד מאיתנו מהקטן ועד הגדול בדרג הצבאי ו/או
המדיני לא "לעשות שטויות" ויתחילו לקחת אחריות על כל הפעולות שלהם.
ואולי כל מתגייס יתחיל להבין שמתחילים לעשות סדר בבלגן ויש "כבוד" להחלטות.
המטרה של וועדת החקירה היא לא לסרס את המפקדים. אלא להיפך – קחו דוגמא למשל
מחילות האוויר והים המתחקרים כל אירוע של "כמעט וקרה" על מנת ללמוד לעתיד, להפיק
וליישם לקחים ולמנוע את הישנות המקרה.

ד. אזלת יד מביישת של המפקדים

1. כאשר המפקדים הבכירים אינם מכירים את "לבוש ב'" ויושבים בחמ"ל מאחור ומנהלים את הקרבות דרך פלאזמות – לאן נעלם הערך: "אחריי"?
2. כאשר אין אחריות של המפקדים על חיי חיילים, כאשר שולחים חיילים כברווזים במטווח בצהרי היום, כדוגמת מה שקרה במלחמה האחרונה.
3. כאשר מפקדים שוכחים חיילים בשטח אויב (החייל מגולני, גדוד 51, שנשכח בעזה).
4. כאשר שולחים חיילים להילחם ללא אוכל, ללא מים וללא ציוד מתאים ואז מאיימים להעמיד אותם לדין כאשר הם פורצים לחנויות ושוברים דוד"ש על מנת לאכול ולשתות – כלומר לשרוד!
5. כאשר ביום החטיפה של שלושת החיילים בשנת 2000 נטען שאת הגיפ הממוגן היה צריך
לשלוח לעזה באותו היום (בושה שזו הסיבה שדובר עליה בנוסף איפה סדרי העדיפויות של הצבא?).
6. כאשר צה"ל לא הצליח, במשך שנים, להתגבר על המנהרות ברצועה למרות שבארה"ב יש כלי מכאני מתאים, שניתן היה להביאו, ושיכול היה לפתור את בעיית המנהרות ולמנוע הרג של עשרות חיילים. (רק לשמוע על ההתנהלות של כל הגורמים בפרשה ולקבל חלחלה, ולהבין את המילה מחדל ולהבין איך שחיי חיילינו הם לכאורה "לא בראש" של המפקדים).
7. כאשר שולחים חיילים לא ממוגנים כראוי עם כ – 2 טון חומר נפץ לפיצוץ מנהרות בידיעה שיש
סיכוי שכלי הרכב יפגע מ – RPG, ואחרי הפגיעה החיילים וכלי הרכב יכולים להפוך לעפר.
8. כאשר לקציני בריאות הנפש של צה"ל יש "אצבע קלה על ההדק" והם משחררים בסיטונאות.
הצבא לא יכול להפיל את האשמה רק על הפוליטיקאים, ולכן מומלץ למפקדים הבכירים המקטרים על ההשתמטות להסתכל גם "במראה" שלהם עצמם. נראה לכאורה שצה"ל הולך עם המצע של המפלגה השלטת ומדיניותה על מנת למצוא חן, וזאת במקום לעמוד על שלו
"ולדפוק על השולחן". (ראינו שגם בחירת המפקדים נעשית לפי אינטרסים ונוחות הקברניטים).
תפסיקו להאשים לכאורה אחרים. (בעניין אחר, לדוגמא, כאשר מישהו חשב, שטוב שנחכה שהטילים של החיזבאלה יחלידו, וצה"ל הלך איתו עם הרעיון, אבל בלי ההיגיון שבדבר).

ה. חוסר הגינות משווע ביחס ללוחמים ולמילואימניקים

1. כאשר הכנסת מאשרת את המשך חוק טל - חוק המפלה בין דם לדם ופוגע קשות בעיקרון
השוויון. זו שערורייה ממדרגה ראשונה, הרי הסטודנט הלוחם משלם, בסופו של דבר, על לימודיו הרבה יותר מתלמיד הישיבה.
חכי"ם הדתיים מצליחים להזרים עקב הסכמים קואליציוניים מיליוני שקלים לתלמידיהם.
מי דואג לסטודנטים הלוחמים?
2. כאשר שר הביטחון טוען שצה"ל הפך להיות "צבא של חצי עם" ומצד שני מצביע להארכת חוק טל בחמש שנים. די עם הצביעות, זה מראה לכאורה על חוסר תום לב ואינטרסים אישיים.
3. כאשר יש יתרון לכל המשתמטים במציאת עבודה באזרחות כי הם סיימו ללמוד שלוש שנים לפני
אותו לוחם ויש למשתמטים יתרון גם בשמירה על מקום עבודתם כי הם הרי גם לא עושים מילואים - אז למה להיות פראייר?
הרי היום זו כבר לא בושה לא לשרת בצה"ל, חלק מהמשתמטים אף מתגאה בכך ואפילו מטיף לכך (זוכרים את כוכב נולד 4? אלה הם "אלילי הנוער" שלנו!).
מה שמעניין את הנוער כעת זה בילויים וכסף (ומהר) הם רואים את המבוגרים שאצלם
ההצלחה נמדדת בכמות הכסף שיש להם, "והפראיירים אוכלים אותה" אז למה
לבזבז זמן על ג'בלאות, מסעות, מילואים, ומלחמות?


4. כאשר אין שום תגמול הולם ללוחמים אחרי שחרורם מצה"ל.
רוצים דוגמא אחת לתגמול הולם? – כל לוחם בעת שחרורו מהצבא יקבל מהמדינה ובחינם קרקע (300 מ"ר למשל) בגליל או בנגב. הרי הכרזתם שברצונכם לייהד את הגליל...אבל בפועל מגזרים אחרים משתלטים על שטחים אלה, ובאין מפריע, ובונים וילות לתפארת (ללא תשלום ארנונה וחשמל) בעוד חיילינו צריכים לסמוך על עצמם, או במקרה הטוב על הוריהם...
5. כאשר אין התחשבות בסטודנטים שהיו לוחמים מבחינת גובה שכר הלימוד, קיום מועדי ב' וכדומה. לוחמים אלו גם עושים מילואים כ- 35 ימים בשנה ויש לזכור שהמילואים נמשכים לפחות 25 שנים מיום השחרור מהשירות הסדיר. יש קצינים שאיבדו מקומות עבודה בגלל מחויבותם למילואים..
צה"ל, במלחמותיו, מסתמך כמעט רק על המילואימניקים אבל בשטח זה לא בא לידי ביטוי אלא
רק בדיבורים וסיסמאות.
6. כאשר מרצים מסרבים ללכת לקראת סטודנטים שהשתתפו במבצעים צבאיים כגון "חומת מגן" ו/או במלחמה האחרונה (כדוגמא, הקצינה לינוי הבר) בגלל שהם החליטו שהמבצע ו/או המלחמה אינה מתאימה ליפיופי הנפש שלהם ואף אחד לא מעז לצאת חוצץ כנגד התופעה החמורה הזו ולעשות מעשה לטובת אלו שנתנו את זמנם ולעיתים את חייהם כשנענו לקריאת ממשלתם! - העיקר החופש האקדמי? על איזה חופש מדובר אם התנהגות כזו נותנת לגיטימציה לעמים אחרים לעשות עלינו חרם אקדמאי, וגם בהזמנה של אותם מרצים....
7. כאשר לאנשי המילואים אין ביטוח מפני "אובדן כושר עבודה" - הרי זה אמור להיות דבר אלמנטארי שאנשי המילואים מקבלים והנה – לא אצלנו... זו שערורייה וזה מקומם.

אנחנו מדינה לא נורמאלית, מטורפת, חסרת עדיפויות לאומיות, חלמאית, חסרת כבוד עצמי וחסרת חוט שדרה. אנחנו מדינה המנצלת לכאורה אנשים – ודווקא את אלה שמאמינים בה ורוצים לתת ולשמור עליה - ולא יודעת להחזיר ב"תודה" טריוויאלית.
ודוגמאות נוספות - צד"ל, פולארד.

אם כך מתנהלים העניינים במדינה אז חפשו לכם פראייר אחר, מעתה והלאה אני דואג למשפחתי ולחבריי הקרובים. מספיק עם הצביעות שלכם! ניתן לצלצל אלי אחרי המהפכה, - שכולם מתגייסים כולל החרדים למשך שלוש שנים, ומגיל 18, ובלי שום התחכמויות והצעות מוזרות שלכם.
אני הראשון שאגיע אחרי השוויון המוחלט...
וכעת אני הולך לדוג....

הכל עניין של מנהיגות ומנהיג...

ובואו לא ניכנס כאן לפוליטיקה

נכון
המשותף לנימוקים כאן הוא פופוליזם.
למצוא חן.
לא מספיק להיות חילוני (מה זה בעצם, חילוני? לא-דתי? וזהו?) ונגד ערבים (נו, זה ממש קל).
ואם כולם יחשבו ויעשו כמו הכותב, אני מתנדב להתנבא שהתוצאה תהיה כמו כל קהילה יהודית באלפיים השנים האחרונות, ברגע שהגויים מבצעים בה פוגרום, אין מי שיעצור בעדם.

אז לא, לא מתאים לי.
אני הולך להיות מורה ומילואימניק. הראשון כדי שלבן שלי ולבן שלו יהיו חברים על רמה, והשני כדי שיהיה לבן שלי בן.
אני רוצה לשכנע את כולם לחשוב כך, ואז ניראה כמו חברה בריאה, מלוכדת ויוצרת.
כמו בצבא, ברמה הכי נמוכה- אם יש במחלקה 30 חבר'ה ומחלקים את השמירות על כולם, לכל אחד יוצא רק קצת. מתחשבים במי שיש סיבה טובה להתחשב בו, וכל השאר צריכים לחשוב בהיבט מעט יותר רחב מרוחב האגן שלהם.
ככה נגלה שיש כסף לתת לניצולי השואה גם ללא "שנור" או שילומים מהגרמנים, שיש כסף לתת לבחורינו מהשכונות והישובים הלא-עשירים (לטובת מוסדות חינוך, לא לטובת מגרשי כדורגל או קיצבאות אבטלה), שיש כסף גם למימון תשתיות כמו כבישים ורכבות, יש גם כסף לכיתות לימוד, ובסוף בסוף, באמת שבסוף, יש גם כסף לציוד לחימה.

היהודים מייצרים היום כמות גדולה של כסף במדינתם. תתפלאו לדעת עד כמה מצליח לנו.
מצד שני, תתפלאו גם לדעת כמה כסף מתאדה ונשרף בצורת טיפשות (מחלף גנות, גשר בנתב"ג 2000, מחלף צומת חולון, כביש 6 והסכמי השיפוי בין המדינה לחברה המפעילה, הפרטת בז"ן, מכירת מפעל "מגן" של תעש ועוד ועוד ועוד).

לסיכום- אני (הפרט) הולך לדאוג למה שאני יכול (כפרט). להיות מורה זו הדרך הפשוטה ביותר לאדם יחיד להגיע להשפעה משמעותית על מספרים גדולים של אנשים. מי שנותן כנגד את דוגמת מעמד המורים דהיום, אנא היזכר בימים בהם המורה החזיק מעצמו ודאג להקרין את הרושם הנכון על סביבתו באמצעות מקצועיות, נחישות, הגינות וסבלנות.

ובקריצה למי שיגיד שאין עניין כל זה לפורום- אני מאמין גדול בכך שהחינוך הוא המרכיב המשמעותי ביותר בסך העניינים שמרכיבים את הבטחון הלאומי. רק תזכרו באיזה תנאים מחורבנים וציוד ניצחו הדור של michaelhk, bennyhartman,b.a., offerd ושאר לוחמי דור 1973 את מלחמת יום הכיפורים.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אנחנו מדינה לא נורמאלית, מטורפת, חסרת עדיפויות לאומיות, חלמאית, חסרת כבוד עצמי וחסרת חוט שדרה. אנחנו מדינה המנצלת לכאורה אנשים – ודווקא את אלה שמאמינים בה ורוצים לתת ולשמור עליה - ולא יודעת להחזיר ב"תודה" טריוויאלית.
וכל זאת, בין היתר, בגלל טיפוסים כמוך

הלך מישהו ואסף את כל הכשלונות והפאשלות שקרו במדינה בעשור האחרון (לדעתו הנוטה ימינה)
והמסקנה שלו היא שכולן תוצאה של מנהיגות כושלת (כלומר המנהיג הוא לא הוא או מי שמיצג אותו)
ולכן יש לו צידוק מוסרי לא לתרום את חלקו לחברה בה הוא גדל.

מעולם לא גדלנו במדינה מושלמת. התגיסנו, עשינו מילואים, שילמנו מיסים למרות שמנהיגינו פישלו, לא יצגו אותנו, רימו וגנבו. הגנו על מתנחלי חברון למרות הבחילה העזה שמעשיהם העלו בנו.
כי לתקן צריך כל אחד מאיתנו, מבפנים לא על ידי "מנהיגות ומנהיג".
אז בו נשים את כל הקלפים על השולחן. המתנחלים יכולים לחיות בשטחים בגלל שבדמוקרטיה לא בוחרים להשתתף רק שנוח. הטיעונים שלך אינם יריה ברגל, אתה יורה לעצמך בראש.

טל

לפעמים נראה שהאלוף שטרן (ואלופים אחרים, דוגמאת אבי מזרחי) מתחרה בתחרות "מי יגיד את הדבר הכי הטיפשי-משתלח שרק אפשר וזה יירד לו מהידיים".

האלוף שטרן כבר מזמן מצתייר כפרובוקטור. לטוב, ובעיקר לרע.

לגבי נאומו וללא קשר לנאומו: ישראל מדינת חוק. יש "חוק שירות ביטחון". לכשישתחרר האלוף שטרן מהצבא ואם יבחר בפוליטיקה כדרכו - הוא מוזמן להציע שינוי בחוק דוגמת שינוי קריטריון הגיוס, הקשחת מדיניות השחרורים על רקעים שונים, וכמובן - אכיפה.

השתלחויות חסרות רסן בממסד ובאנשים לא יביאו לידי תוצאות, לא אותו ולא את המערכת (ובעצם אף אחד באופן כללי)

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

כל מילה בסלע

הזעה זה הדבק שמחבר את הצוות

אולי מספיק לקטר כבר על המדינה?
יש לנו אחלה וילה בג'ונגל. לא יודע איזה עמים היו עומדים בנסיונות
שאנחנו עומדים בהם, ושורדים.

אז מספיק עם האופנה המיותרת הזאת, שלא מביאה שום דבר פרודוקטיבי,
וקדימה להסתכל על הדברים הטובים, שלמרות הכל ואף על פי כן... יש לנו פה.

ודי כבר עם החיילים החטופים.! הדיבור הבלתי פוסק עליהם לא תורם
למטרה החשובה של להביא אותם הביתה.

אני תמיד אומר...מי שלא מוצא חן בעיניו פה, תמיד יכול לנסות להתגורר אצל השכנים

שיואיל בטובו לשחרר פחות אנשים מאשר לזרוק את האחריות על אחרים.
וזהו.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

כאשר האלוף שאחראי בצה"ל על נושא כוח אדם (...סליחה "משאבי אנוש") אומר שבעיניו גם מי שמשתחרר מצה"ל מנימוקים חוקיים, כלומר מקבל פטור כחוק, הוא משתמט .....אז אולי כדאי שאותו אלוף יעשה את השינויים הנדרשים על מנת לשנות את הקלות הבלתי נסבלת בה צה"ל נותן פטורים.

נמאס כבר לשמוע ממי שמתקראים "מנהיגים" שהדברים לא בסדר, כאשר בידיהם נמצא הכוח לשנות כך שכן יהיה בסדר.

למי בדיוק בה האלוף שטרן בטענות ? אם המערכת שהוא מופקד עליה מאפשרת לכל מי שבא לו להשתמט משירות, אז בבקשה שישנה את המערכת.

! This is Sparta

אם אנחנו לא נרים אותו - אז מי כן?

תגובות ענייניות הקשורות במישרין לפורום- IN.

לעולם אשא דגלך בגאווה

טל

אם זה לא יקרה- האשכול יינעל.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אני שם פס ראשון על כותב האשכול
פס שני על דבריו
פס שלישי על שהוא עוד לא נמחק.

הנה לך הפסים נכונים ומתבקשים.

האם סיפור מדחת יוסוף לא פגע בחיילי צה"ל?

האם שחרורם של מחבלים לעזה כשגלעד שליט מוחזק שם - אין בזה פגיעה ערכית חמורה?

האם עודף הדאגה לחיי אדם פלסטיני על חשבונם של חיילי צה"ל לא מביא להרהורים שניים?

האם תגמול חיילי המילואים, נושא הביטוח, ההשוואה לטייסי חיל האויר, ועוד ועוד, לא מביא לתחושות קשות בעת יציאה לשירות מילואים?

אי אפשר לומר כי כל מה שכתוב בהודעה הראשונה הוא מופרך. יש פה אשכולות שלמים שעוסקים בנושא וחלק מהסיבות לפגיעה במערך המילואים רשומות בהודעה זו.

באמת נעשה לי ממש שחור בעיניים ואני ממש אבל ממש רואה את כל מה שפותח השירשור רואה ובאמת יש הרבה נקודות נכונות. אמה-מה הכל 'מוצא מהקשרו'.
שום דבר שהוא ההיפוך - בוא נגיד סתם דוגמא בנות שמטיסות היום F16 זה לא מחדל נכון?
גולני שמחסלים כל יום כמעט 2-3 מחבלים על הגדר, זה בסדר, נכון?
אז גם אני לא אוהב מה שאני רואה כבר משנת 1978 אבל אני נאבק בצבא להשאר בו במילואים.
ולפותח השירשור אומר - בסדר, השאר בדעתך, וגם שטרן לא משהו יוצא דופן שצריך להקשיב לו במיוחד ותמיד יהיו בעיות בכל המערכת הזו שקורינ מדינת ישראל והצבא.
ואני נשאר פה.
נתראה במילואים? על הקו? בעזה? בלבנון?
ושאלה: היית פעם על הקו נאמר בצפון באמצע הלילה וצפית על אורות משגב עם והרגשת שאתה עושה משהו אמיתי כמו לדאוג שהילדים בבית הילדים במשגב ישנו כמו שצריך ושאף רוצח לא יתקרב לגדר של היישוב שלהם?
אני חוויתי את זה ואני מרגיש מצוין.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צ'ומפי האם סיפור מדחת יוסוף לא פגע בחיילי צה"ל? פגע בערכים שעליהם צה"ל מחנך את אנשיו, שלא תמיד הם נכונים לסיטואציה. האם זה פגע בחיילי צהל? לא. ולא בערך. אבל הוסיף דוגמא לאידיוטים המחפסים סיבה להשטמת. האם שחרורם של מחבלים לעזה כשגלעד שליט מוחזק שם - אין בזה פגיעה ערכית חמורה? אנחנו במצב מורכב עם הפלסטינים, לצערי יש במדינתנו גזענים הכוללים את הערבים למקשה אחת. האם עודף הדאגה לחיי אדם פלסטיני על חשבונם של חיילי צה"ל לא מביא להרהורים שניים? איך הגעת למסקנה האומללה הזו? או מתי? כי כשאתה מזכיר את מקרה מדחת יוסף והערך שנשכח תן דעתך על הערך של טוהר הנשק. רגע, מה לך ולזה? הם רק ערבים והערך הזה לא נחשב בעיניך. האם תגמול חיילי המילואים, נושא הביטוח, ההשוואה לטייסי חיל האויר, ועוד ועוד, לא מביא לתחושות קשות בעת יציאה לשירות מילואים? תגמול בכסף נוסף? איפה הערכים של נתינה והיתנדבות? או שרק במועדי ב ג וד? ביטוחים? זה מה שמעניין אותך לפני שאתה יוצא למילואים? אם כן אל תצא. אי אפשר לומר כי כל מה שכתוב בהודעה הראשונה הוא מופרך. יש פה אשכולות שלמים שעוסקים בנושא וחלק מהסיבות לפגיעה במערך המילואים רשומות בהודעה זו. יש בתענות אמת ויש מה לשפר. אבל מסמך חד צדדי היכול לגרום לדמורליזציה אצל חלשי אופי (אתה) לא מקובל עלי. הנה לך לגופו של עניין.

well said

כשאתה כותב עם כל כך הרבה שגיאות עדיף שזה לא ייכתב באדום בולט. מה אתה תוקף אותו בגלל דעותיו ?? כל אחד מאיתנו רשאי לחשוב כמו שנוח לו.

בכל השאר אתה לא.

אני מסכים עם חלק (גדול) מדבריך. לדעתי פיספת עוד גורם חשוב לירידת המוטיבציה בקרב בנינו להתגייס (ולסבול שלוש שנים בצבא), וזאת ההשתתפות של הצבא בהתנתקות. ההצטיינות של המערכת במשימה הזאת עומדת בניגוד מחריד לכישלון המוחלט של אותה המערכת מול האויב בלבנון והיום בעזה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ashoichet אני מסכים עם חלק (גדול) מדבריך. לדעתי פיספת עוד גורם חשוב לירידת המוטיבציה בקרב בנינו להתגייס (ולסבול שלוש שנים בצבא), וזאת ההשתתפות של הצבא בהתנתקות. ההצטיינות של המערכת במשימה הזאת עומדת בניגוד מחריד לכישלון המוחלט של אותה המערכת מול האויב בלבנון והיום בעזה.

בנינו? מי זה בדיוק אנחנו? להרבה זה העלה את המוטיבציה להתגייס ולהילחם (פחות מחסומים וכיבוש- יותר צבא הגנה..).
כל העניין לא כל כך פשוט..
אמיל

!Ya Gotta Believe

בלי להכנס לפוליטיקה. אני בספק מאוד אם מה שאמרת נכון. מי שלא מתגייס לקרבי בגלל הכיבוש והמחסומים לפי דיברתך לא יקבל דחיפה למוטיבציה כי עדיין יש המון כאלו. וחוץ מזה זה תירוץ דיי עלוב..

ואף מילה על כל מיני משימות שיטור מפוקפקות בכל השנים שלפני זה, אה?

מה הנזק למוטיבציה של מי שהתאמן להיות צנחן או טנקיסט, ובמקום זה שומר שמונה שעות על ברווז צולע באתר קראוונים נטוש?

כל מה שאתה אומר - הוא נכון ב- 100%, אבל!

1. יש לך חלופה? לא!
2. אפשר פשוט לעזוב הכל וללכת? לא!
3. יש היום חיילים מיותרים בצה"ל במצב של 1 מ- 4 לא מתגייס, סתכל בכל מקום, ותראה כמה כל אחד בצבא חשוב, ורואים את זה בהיעדרו של מישהו לדוגמא ב- ג'ימלים? לא!
4. אפשר במקום זאת, להיכנס למערכת ולנסות להשפיע? כן! ולא צריך להיות תא"ל בשביל זה. כל אחד בתפקידו הקטן (או שלא), אם יש רצון וציונות יכול!

"הדברים הגדולים באמת נעשים הרחק מהעין"

"הכשלון האמיתי הוא לא לנסות"

ואני בכלל שואל: נוב' 06 - מתי נקבל כבוד?