16-04-2008, 09:03
|
 |
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
|
אגב, ההגנה השתמשה בעובדה שמדובר בכוח בפיקוד בריטי כדי להציג את כשלון קונספציה זו
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "ההגנה וצה"ל טעו בכך שייחסו את הטבח ללגיון. מבצעיו היו מחיל-הספר העבר-ירדני"
כרוז שהיא פרסמה ב16 בדצמבר 1947 (כשעוד סברו שהלגיון הוא שאחראי לטבח), דיבר בהרחבה
על העובדה שמפקדיהם של החיילים הרוצחים, הם קצינים בריטיים. מכיוון שהלגיון והן הTJFF היו
כוחות בפיקוד בריטי (למרות שמעמדם החוקי היה שונה - ואם כבר, הרי שהעובדה שהתברר אח"כ שהמבצעים היו מהTJFF, שכפוף י-ש-י-ר-ו-ת לפיקוד הבריטי, רק מגדילה את אחריות הבריטים למעשי
חייליו), הרי שלטבח הייתה משמעות רבה בכל הנוגע לטענה שהבריטים לא מצליחים לרסן את חייליהם
הערביים, ואולי אפילו תומכים בהם. הכרוז נמצא בארכיון תולדות ההגנה, ומספרו שם הוא 14017.
על חשיבות שליטת המפקד בחייליו תעיד העובדה שבאותו שבוע שבו חיילי TJFF טבחו ביהודים ליד
בית נבאללה, הגנו חיילים מהגדוד הממוכן של הTJFF, בפיקודו של לוטננט קולונל בלקדן, על הרובע
היהודי בצפת (אחרי שב13.12 נרצח שם יהודי, שהערבים חשבו שהוא עומד לזרוק פצצה לשוק).
אותו גדוד גם מנע את תקיפת כפר סאלד, כנקמה על פעולת ההגנה בכפר חצאץ (כיום קיבוץ הגושרים),
ב8.1.47. חיילי הגדוד הזה היו פלסטיניים בדיוק כמו אנשי המשמר הממונע, וגם הם ברובם הצטרפו
ללגיון או לצבא ההצלה, מייד אחרי פירוק הTJFF, ונטלו חלק בלחימה נגדנו - אבל כל זמן שהיו חלק
מהTJFF, הם תפקדו ללא דופי. ההבדל הוא כנראה, אך ורק במפקד. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
