המזג האוויר הגשום הקשה קצת על הפעילות הצבאית של צה"ל בעזה, וכפי הנראה חיל האוויר מיצה את בנק המטרות שתוכנן וכעת השלב הבא אבל ההכרחי הוא השלב היבשתי.
הכתב הצבאי של עיתון המודיע, ישראל קצובר, מסכם ביומן לפי שעה את יום הלחימה האחרון ואומר כי חיל האוויר וחיל הים הפציץ מטרות רבות בעזה אך כאמור בנק המטרות הולך ואוזל. לדבריו, ניתן להצביע על תופעה חדשה של בריחה של הצוותים שמשגרים את הטילים לעבר אוכלוסיה אזרחית זאת מתוך כוונה שחיל האוויר לא ירה לעבר האוכלוסיות האלה.
לדברי קצובר, לחמאס יש כיום בעיקר רקטות קסאם וגראד ולא טילים של ממש, כאשר ההבדל בין טיל לרקטה הוא - שטיל ניתן להנחות את כיוונו גם תוך כדי השיגור ואילו לרקטה אין אפשרות לשנות את מסלולה והפגיעה היא פגיעה סטטיסטית, כמה שיותר יורים כך יש יותר סיכוי שיהיו פגיעות.
קצובר מציין שההבדל בין רקטת קסאם לגראד היא שהקאסם זו רקטה מיושנת שעברה פיתוחים שונים וכיום טווח השיגור המקסימאלי שלה הוא 10 ק"מ ואילו הרקטות המשופרות יותר הם רקטות הגראד שהם בעצם קטיושות עם ראשי נפץ תקניים מתוצרת איראנית וטווח השיגור שלהם גדול הרבה יותר.
"הנחמה היחידה", אומר קצובר, "היא שאין לחמאס הרבה גראדים ויש להם יותר קסאמים מיושנים, כמו כן צריך להזכיר שבניגוד לקסאם שאפשר בתוך שתי דקות לשגר אותו ולהעלם, הרי שאת הגראד שאורכו שלושה מטרים צריך להכין דקות ארוכות וצריך צוות גדול יותר כך שהמשגרים מסתכנים יותר".