שלום לכולם,

באחד מסיפורי הקרב מתואר משהו כזה: "הרחבתי את מעגל הפניה הרמתי את האף ונכנסתי לתוך מרכז מעגל הפניה שלו" - כל זה קורה בשעה שהמיג סוגר מעלות מאחורה ועל ידי המהלך הזה נוצר יתרון למיראז

אולי מישהו יכול להסביר או יותר טוב לצייר את התהליך הזה? הרי המיראז אמור לאבד פוטנציאל עד שהוא מגיע אל מעל המיג. האם זה ניצול של טעות של המיג או של יתרון של המיראז?

תודה.

אבל אני מבין שהמיג לא היה מאחורי המיראז'. באותו הזמן המיראז' היה בפניה חדה ובמהירות לא גבוהה כך שלא התאפשר לו עוד להחריף את הפניה - היה ללא פוטנציאל. "שיחרור" ההטיה מאפשר האצה והקטנת ה G שלאחריה הרמת אף (לאיסוף פוטנציאל) ושוב חידוד ההטיה במהירות טובה יותר לכיוון המיג.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tiktuk "הרחבתי את מעגל הפניה הרמתי את האף ונכנסתי לתוך מרכז מעגל הפניה שלו" - כל זה קורה בשעה שהמיג סוגר מעלות מאחורה ועל ידי המהלך הזה נוצר יתרון למיראז אולי מישהו יכול להסביר או יותר טוב לצייר את התהליך הזה? הרי המיראז אמור לאבד פוטנציאל עד שהוא מגיע אל מעל המיג. האם זה ניצול של טעות של המיג או של יתרון של המיראז? תודה.

נניח ששניהם באותה מהירות, על אותו מעגל, והמיג בגיזרה יחסית אחורית.
כאשר המיראז' מרים את האף (וגם מהירותו קטנה עקב כך) - אם המיג לא פונה אליו, אלא ממשיך לבצע אותה פניה, המיג למעשה "משיג" את ההיטל האופקי של נתיבו של המיראז' (במילים אחרות: "חותך" אותו) ולאחר זמן מגיע לגיזרה הקדמית של המיראז'.
יתכן שהמיג נאלץ להמשיך בפנייה המקורית ולא להמשיך לטוס לכוון המיראז' עקב סיבות שאינני יודע את טיבן, מאחר ולא הבאת את סיפור הקרב. לדוגמא, יכול להיות שבאותה עת ישנו מישהו שמאיים על המיג מאחור.

תודה לכם, מדובר בקרב של ספקטור שנגמר בנחיתה באבו רודס ללא דלק ומתואר בספרו ובאתר מרחב אוירי.
הוא אומר שמה שקרה - שטייס המיג הבין מה הולך לקרות ולכן התיישר וברח - לפי הציור של יערי זה מסתדר -
במקום להמשיך בפניה הוא המשיך "ישר" על מנת לברוח. כנראה שלא היה לו פוטנציאל לעלות אחרי המיראז בגלל הפניה או שאני טועה?
YHS - נאמר שם שהמיג כן היה מאחוריו בתחילת המהלך. (שחררתי את המיראז שלי לאסוף מהירות בעוד המיג "מתחפר" מאחורי והתחלתי להרים את האף ולהכנס אל מרכז מעגל הפניה שלו) -זה לא ציטוט מדוייק.
אני מקווה שהבנתי מה קרה שם.

אני כרגע לא יכול להיכנס לאתר שלו, אבל הספר שלו שם ויש גם פרק שעוסק בסיפור הזה

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

כן . אני מכיר.
יערי - איך שהא היה לי ברור שדווקא אתה (בתור אחד שקנה קרטיבים בעשרה בקיוסק לי-לו-לה)
תצייר לי את הציור שיבהיר לי. עובדה שזה קרה.
תודה על זה ותודה על הסיפור מהמלחמה מלפני כמה שבועות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tiktuk יערי - איך שהוא היה לי ברור שדווקא אתה (בתור אחד שקנה קרטיבים בעשרה בקיוסק לי-לו-לה) תצייר לי את הציור שיבהיר לי. עובדה שזה קרה. תודה על זה ותודה על הסיפור מהמלחמה מלפני כמה שבועות.

לא מכיר את הקיוסק המדובר אבל שמח שהבהרתי לך בעזרת הציור (השיטה לצייר עם קווים מתכנסים כדי לתת את הפרספקטיבה התלת מימדית זה משהו שלמדתי מהתדריכים לקרבות אויר מתקופתו של ספקטור).
עברתי על מה שהוא כתב על אותו קרב. הציור אכן משקף את סוף המהלך. אם לפני ההפניה שלך לא ידעתי מדוע טייס המיג הגיע למצב חיסרון, כעת נזכרתי. מדובר בהבדלי תפעול של המטוסים בפניה הדוקה. טייס המיג היה להוט להפיל ולכן הידק את הפניה כלפי ספקטור (כמעשה "הפר הצעיר" מהבדיחה הידועה) ובכך גרם למטוס להפסד גובה/מהירות (היה נכון לעשות כך אם הוא היה כבר בטווח הפלה) בעוד שספקטור, שקרא נכון את הנתונים והתנהג בשיטת "הפר הזקן", שיחרר את המטוס מפניה הדוקה ובכך הרוויח מהירות והמשיך בתמרון כפי שציירתי. המיג רואה את התסבוכת אליו נקלע (איבוד יתרון שהולך ומחריף לחיסרון) ומחליט לברוח.

כן , הבנתי לפי התשובה שחסר לך הנתון של איך נגמר הקרב.

הקיוסק - ברחוב יהודה ליד ביה"ס יעלים מול הכניסה לצריפים - קרוב לפטיו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tiktuk הבנתי לפי התשובה שחסר לך הנתון של איך נגמר הקרב. הקיוסק - ברחוב יהודה ליד ביה"ס יעלים מול הכניסה לצריפים - קרוב לפטיו.

מה שהיה חסר לי הוא לא הנתון של איך נגמר הקרב אלא מדוע המיג המשיך בפניה המקורית ולא שינה תמרון לכיוונו של המיראז' (ולכן נתתי אפשרות תיאורטית, אחת מיני רבות).
לגבי הקיוסק, לא היה קיים בזמני (לצערי).

לזה התכוונתי - שהמיג המשיך ישר - זה מוסבר לדעתי בתאור השני שלך.
השאלה המקורית שלי באמת התעלמה ממה שקרה בסוף אלא יותר נסיון להבין מה ואיך ניסה המיראז להשיג.
המונח "מרכז מעגל הפניה" בלבל אותי כי לדעתי אפשר להגיע למרכז מעגל הפניה של המטוס רק אם טסים הצידה.
מאז שקראתי את הספר לפני כחצי שנה אני מנסה להבין את הקרב הזה - למרות שעכשיו אחרי ההסבר שלך זה נראה
מהלך רגיל בקרבות אויר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tiktuk המונח "מרכז מעגל הפניה" בלבל אותי כי לדעתי אפשר להגיע למרכז מעגל הפניה של המטוס רק אם טסים הצידה.

ההטסה למרכז מעגל הפניה של היריב, כפי שהתבצעה ע"י ספקטור, אינה כפי שאתה חושב. הוא מחליש את הפניה המקורית (שהיתה דומה לזה של המיג) מה שמאפשר לו לאסוף מהירות ולעלות לגובה. כאשר הוא למעלה הוא מפנה את האף כלפי מטה תוך גלגול לכיוון מרכז הפניה של המיג (ובכך בעצם "חותך" אותו בפניה. בציור הקודם שלי, הגלגול לכיוון מרכז המעגל האדום מתבצע בקטע היורד של הפס הכחול).

מה שעדיין לא ברור אם כך זה איך ספקטור יודע שלמיג יש בהכרח פחות פוטנציאל ממנו - וגם אם אין לו איך הוא יכול להיות בטוח שהמיג לא משחרר בעצמו ועולה אחריו .

בדקות הקודמות ראה ספקטור את התנהגות המיג ותימרן לפי זה. בקטע הזה הוא כנראה שהמיג נכנס למצוקה וחידד יותר מדי כך שלא היה לו פוטנציאל, לכן ספקטור "שיחרר" ואסף מהירות. אם גם המיג היה משחרר ואוסף מהירות הקרב היה שוב "נפתח" ויתכן שאז ספקטור בכלל היה פונה ימינה.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

בדקות הקודמות ספקטור היה צריך להחיות מנוע אחרי הזדקרות מדחס ב20000 רגל תוך כדי צלילה לגובה נמוך.
את כל זה הוא עושה עם עוד מיג -שהוא יודע עליו - איתו באויר כשאולי יש עוד שהוא לא יודע עליהם ולבסוף
הוא גם הפיל אותו - זה אומר משהו (בלשון המעטה) על רמת הטייסים שלנו.

כאשר אני מדבר על הדקות הקודמות אני מתייחס למהלכים שנעשו בין שני המטוסים ושבהן היה לספקטור זמן "ללמוד" מה המיג עושה או מנסה לעשות ולאיזה מצב הוא הגיע.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

לא התכוונתי לחלוק (בינתיים..) התכוונתי קצת לתת ברבו.

http://www.itamar-neuner.co.il/stor...ne=s&pageNum=16

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

תודה על הקישור. כל הסיפורים מרתקים וכתובים נפלא.

יערי - כדי לא להקפיץ אשכול ישן אנצל את ההזדמנות להודות לך על הסיפור הנפלא והמרגש שלך.
חבל שאין עוד כאלו...
תודה.