12-02-2010, 23:07
|
|
|
חבר מתאריך: 02.09.09
הודעות: 42
|
|
"יומן הדמים" של לילי מורד הי"ד מאסון מעלות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסי מורד שמתחילה ב ""אסון מעלות" -"יומן הדמים" שהותירה לילי מורד הי"ד"
אסון מעלות - "יומן הדמים" של לילי מורד הי"ד
בס"ד פברואר 2010
אסון מעלות רצח כ"ב תלמידים/ת
סיפור מצמרר על "יומן הדמים" שנכתב ע"י התלמידה
לילי מורד הי"ד
סיפור מצמרר ומדהים על "יומן הדמים" אשר הותירה התלמידה לילי מורד הי"ד מחצור הגלילית. שנרשם ונכתב בשעות הזוועה ונחתם בדמים.מסמך יחיד במינו
לילי כונתה בכל אמצעי התקשורת "אנה פראנק מחצור הגלילית"
תזכורת לאירוע:- אסון מעלות הוא אירוע טרור שהתרחש במעלות ב-15 במאי 1974, ובו נרצחו על ידי מחבלים שלושה מתושבי המקום, וכן 22 תלמידים ושלושה מבוגרים שהתארחו במעלות. בנוסף להם נהרג חייל צה"ל מאש המחבלים.
- האירוע החל כשחוליית מחבלים מארגון "החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין" חדרה לישראל מלבנון,נכנסה לבית משפחת כהן במעלות ורצחה את בני הזוג כהן ואת בנם בן ה-4. לאחר מכן החוליה השתלטה על מבנה בית הספר "נתיב מאיר" במעלות, ולקחה כבני ערובה 105 תלמידים ו-10 מורים מבית הספר התיכון הדתי בצפת, ששהו בבית הספר במסגרת פעילות גדנ"ע. המחבלים דרשו לשחרר 20 מחבריהם הכלואים בישראל, ואיימו להרוג את בני הערובה. מועד פקיעת האולטימאטום נקבע לשעה 18:00 באותו יום.
· סיפור מדהים ומצמרר על ילדה/תלמידה אמיצה אשר כותבת ומתעדת את השעות האחרונות בחייה....!!! - · לא צריך ללכת 60 שנים אחורנית וללמוד על הילדה אנא פראנק....הנה סיפור גבורה מחצית מהזמן בדורנו
- · גם בשעות הקשות, המשיכה לילי להושיט עזרה לחברים במצוקה, ולא חיפשה הזדמנות לברוח ולהציל את חייה. אחת הבנות הקיאה ולילי ביקשה מהמחבל להניח לה להביא מים לחברתה. המחבל הורה לה לרדת למטה ולהביא מים, אך התרה בה שאם לא תחזור יהרוג את חברתה. לילי ביצעה בנאמנות את המשימה
- · לילי השאירה "יומן דמים" - קרטון וופלה מוכתם בדם עליו כתבה ותיארה את השעות הקשות, מסמך יחיד במינו.
- · מה דחף את לילי מורד,הנערה מחצור הגלילית. לכתוב את תיאוריה החשופים אך לא לא נעדרי תקווה.בשעות חייה האחרונות?
את המילים שזכו לחתימת דמים.עברית פשוטה ומנופה מכל יותרת.כתיבה פשוטה ועניינית צמודה למציאות שהקיפה אותה.
כך היא ישבה אי-שם בתוך השורות המצופפות,אחוזת רעד כמוהם,מפרפרת מתוך אימת הבלתי ידוע להכרתה, אבל אולי הידוע כבר היטב לתאיה העמוקים והסמויים של אישיותה.
· היום יום שני של הגדנ"ע" נכתב בראש פיסת העדות בכתב יד יציב.
"חצי מנומנמת,חצי ערה,לא בא לישון.אני שומעת את כל הבנות צועקות..
"חבלנים חבלנים". ברגעים הראשונים לא האמנתי למה ששמעו אוזני, אך לאט לאט מתרגלת אני לרעיון ורואה חבלן שמעיר כל תלמיד ותלמיד. צרחות, צווחות,אחד נופל על השני.לא יאומן כי יש חבלן. נו, זאת המציאות.
מחצית התלמידים בוכים ומחציתם רועדים,והעיקר,כל המורים נעלמו...!
"ממש כמו בסרטים",נמשך התיאור, "כך ישבנו שעות על-גבי שעות באפס מעשה
מתוחים ועצבניים,בלי להזיז עפעף.פתאום החלו לדבר ברמקולים בין המחבלים למשטרה
וכך ידענו שאנו נשב לכודים עד השעה שש בערב. פחד מוות....
בדיוק בשעה ארבע הדלקנו את הרדיו ושמענו חדשות.הודיעו על כל מה שקרה.
והשדרן ברדיו גם הודיע כי בשעה שש בערב יהיו החלפת מחבלים כלואים בארץ...השמחה הייתה רבה.מבול של מחיאות כפיים סוערות,כאילו באותו רגע זמר סיים לשיר......
עוד נתח עשן ובומים איומים אשר מחרישים לנו את האוזניים,ולא יכולים לשמוע כלום.והנה,עוד שעה השחרור הנפלא..."
· רבע שעה לפני פקיעת האולטימאטום פרץ כוח של סיירת מטכ"ל לבית הספר על-מנת לחסל את המחבלים. כל המחבלים אכן חוסלו, אך קודם לחיסולם טבחו המחבלים ב-22 ילדים (בהם אח ואחות) ו-3 מבוגרים מקרב בני הערובה, וכן פצעו 68. היו נפגעים גם בין כוחות צה"ל, בהם הרוג אחד.
· לילי היא אנא פראנק הקטנה מחצור הגלילית אשר בשעה קצרה עשתה את התפתחותה של קודמתה שארכה אז שנים.
הילדה שלנו אשר במרוצה רגשית הנציחה את דרך הייסורים המרוכזת,אשר עברה
עם חבריה וחברותיה המופקרים לחסדיהם של מחבלים אשר עוררו את אמונם...?!?
· כתיבתה של לילי שיקף את עולמה העצמי בדיוק במתרחש סביבה. איך היא מתחה סביב עצמה את עיגול הבדידות מבלי להתבודד?- האם כתיבתה היטיבה איתה? למען מי היא כתבה?
- למען מי היא הלבישה את חוויותיה במילים פשוטות ותואמות כמו העור החובק את רקמת הבשר והדם
לילי מורד,הילדה בת כיתה י' אשר גדלה בחצור הגלילית. ופלשה לחיינו ביומן חשוף שנרשם בשעות זוועה ונחתם בדמים.·חיי נערה קטנה מחצור הגלילית שהייתה עשויה לגדול לסופרת ריאליסטית היודעת את סודם של פרטים נבחרים.של עריכתם וסידורם בסוד הצמצום והדיוק.
· כמאה תלמידים/ת ישבו מצופפים ורעדו מאימה. גם לילי ישבה כמוהם ורעדה מאימה. אחת בין המאה אבל אחת...הכותבת!
· עולה תמימה של חיינו העשנים.אחותה הקטנה של אנה פראנק-שלנו.
· ראוי "שיומן הדמים" יסופר וילמד בכל המוסדות בארצנו. ובכל מסע לפולין עם תלמידים/ת ומשלחות של צה"ל – בתוך בית היתומים של יאנוש קורצ'אק
· (5 אוגוסט 1942) הזמן בוא לקחו הגרמנים את 250 התלמידים/ת ברכבת למחנה ההשמדה בטרבלינקה. ועל האחריות של קורצ'אק המורה המחנך אשר לא הפקיר את תלמידיו על-אף שהייתה באפשרותו הזדמנות להינצל. העדיף להישאר עם הילדים ברגעיהם האחרונים
· את "יומן הדמים". שתי פיסות של נייר אריזה קשיח קרועות בשוליהן, מגואלות בדם.קרעים מעטיפה של חבילת ופלים בטעם לימון, מצא לוחם מסיירת מטכ"ל לאחר ההשתלטות והביא אותו למשפחתנו
לילי מורד הי"ד בת הלן וניסים ז"ל,נולדה בג' בחשוון תשי"ח
(28.10.1957),בצפת.
*הכותב הוא - האח של לילי מורד
יוסי מורד
המעוניינים לראות את "יומן דמים" שנכתב ע"י לילי מוזמנים לבקש ואשלח באמצעות המייל האישי !
_____________________________________
יוסי מורד
נערך לאחרונה ע"י יוסי מורד בתאריך 12-02-2010 בשעה 23:14.
|