מבוכה בתיכון היוקרתי בירושלים: תלמידה בתיכון בויאר נתפסה אתמול (יום א') עם טופס פתור של בחינת הבגרות בתנ"ך. על-פי החשד, את הטופס היא לקחה ממקום עבודתה של אמהּ - העובדת במרכז הבחינות האקסטרני.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4081292,00.html

השטות הזו הובילה לפיטורין של אמא שלה.

יהיה משהו, כי יש משהו

אני מנסה להבין את זה ככה, בתור אחד שבא מתיכון שהוא באמת מפעל ציונים גבוהים וחרישה אין סופית , אני רואה את זה כמרדף להצלחה בכל מחיר. אנשים מתרגמים ציונים גבוהים כהצלחה כלכלית בעתיד (עם פסיכומטרי טוב כמובן). בזמנים שהאוניברסיטאות מסננות ברמות מטורפות והביקוש להשכלה אקדמית הוא גבוה. אנשים יעשו הכל כדי להצליח במיוחד כשבר בתיכון מטפטפים לתלמידים שמי שלא מוציא ממוצע בגרות גבוה ויילך לאוניברסיטה לא יצליח(אני אומר את זה מעדות אישית מצד מורים מסויימים בתיכון שלי) לא יצליח בחיים,ולכן תופעת ההעתקות בכל מחיר כל כך גדלה עד לרמה של שיחודים של מי שעוסק בבחינות או עובד שם.

אני הבנתי שפעם בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים היה אפשר להתקיים במדינה הזו בלי תואר אקדמי או בגרות בכלל. היום המצב שונה, אנשים רוצים להרוויח הרבה כסף ולחיות טוב, בשכונות טובות וכיביכול לייצר עתיד טוב בשבילם, זה מתחיל בדברים הללו.

בגרות חובה בתנ"ך לא שווה אפילו את ההשקעה של להעתיק את הפתרון, קל וחומר לגבי הסיכון בעניין.

מהדברים שלך משתמע שבגלל שחשיבות הבגרויות היא גבוהה, אנשים ירמו.
ואני אומר, אנשים ירמו בכל מצב...

וגם אם היה כפי שאתה מתאר, הרי שציפיות ודרישות גבוהות הן אספקט חיובי שיש לטפח, ובאופן טבעי, עלולות לגרור רמאויות בהן יש לטפל נקודתית ולא למגר את הציפיות.