13-09-2011, 20:33
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
מתוך תולדות א"י הישוב בתקופה העותומנית, הוצאת מטכ"ל 1959:
מסוף המאה הי"ח מעת כיבוש נפוליאון התדלדל הישוב היהודי בעזה. ב1811 עזבה שארית יהודי עזה לחברון ולירושלים ודלתות בית הכנסת העתיק של עזה הועברו עפ"י המתואר עימם לחברון. בימי חורבנה של עזה פקדוה יהודים בודדים לצרכי מסחר. ב1860 ישבו בה שוב יהודים אם כי מועטים. ב1870 שבה ונוסדה הקהילה היהודית בעזה עפ"י עדותו של לונץ. מיסדיה היו שני יהודים מערביים [מגרבים?] שבאו לקנות את החנדל המצוי בסביבתה. ב1880 השתקעה בעזה משפחתו של פקיד ממשלה יהודי מדמשק ו5 שנים אח"כ נוספה משפחה 'מערבית'. עיקר הישוב היהודי המחודש בעזה מקורו היה ביהודי גדרה ובאר טוביה שהיו קשורות בעזה אדמינסטרטיבית וכלכלית. בשנת 1890 מנו יהודי עזה 75 נפש לפי לונץ ובעשור שלפני מלחמת העולם גדל הישוב ל200 נפש כשמחציתם 'מערביים' והשאר ספרדים ואשכנזים. מבחינה כלכלית היה מצבם של יהודי עזה טוב למדי. הם עסקו במסחר החנדל והשעורה שהיו מיוצאים למבשלות בירה בחו"ל בעזרת אוניות מיוחדות. בתחילת מלחמת העולם גורשו מעזה כל היהודים נתיני צרפת ובריטניה ובבוא המלחמה לשערי העיר גורשו גם היתר.
באשכול אודות שבט צופי רמת גן הוזכרה משפחת מרגולין שבנה היה ממיסדיוואשר שהגיעה מבאר שבע הטורקית לעזה בכדי להפעיל את תחנת הקמח:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E2%E5%EC%E9%EF
...יוסק'ה נולד ב1910 בעיר התורכית החדשה באר שבע. הוריו עלו ב1906 ארצה והתיישבו בנווה צדק לאחר הפרעות באודיסה. הם עברו לבאר שבע הנבנית לאחר שהוצע להם הדבר ע"י ההנהלה הציונית ושם נולד יוסף. 20 שעות רכיבה על גמל ארכה הדרך מיפו לבאר שבע. את שנות מלחמת העולם הראשונה עשתה המשפחה בגדרה וב1918 עברה לעזה, שם הפעיל האב טחנת קמח. ב1925 עם התערערות מצב בטחון היהודים בעיר כדי סכנה עברו בני המשפחה לתל אביב כשאבי המשפחה המשיך בעבודתו בעזה ובא לת"א בסופי השבוע. ...
מתוך 'דעת': http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1692
בליל חג השבועות שנת ת"כ, 1660, התכנסו יהודי עזה בבית-הכנסת בעיר - ככל הנראה אותו בית-כנסת שהיה במרומו של התל - כשנתן העזתי הכריז בקול על שבתאי צבי: "זהו מושיען של ישראל משיח אלהי יעקב", והציבור כולו קרא לעומתו "יחי מלכנו שבתאי לעולם"....הפרשה גרמה כידוע פילוג עמוק בעם ישראל - וגם הסבה נזק כבד ליישוב היהודי בעזה.
התאוששות הקהילה במאה ה- 18
אלא שהקהילה היהודית התאוששה כעבור זמן לא רב. עדות לכך אנו מוצאים בספר מסעותיו של החיד"א - חיים יוסף דוד אזולאי - שהגיע לעזה בחודש שבט תקי"ג, 1753, בדרכו מחברון למצרים. החיד"א מספר כיצד נאלץ להמתין בעזה חמישים יום, עד שמצא שיירה ההולכת למצרים. מעדותו על שמחתו שזכה להימצא ב"שבת זכור" בעזה, אפשר ללמוד כי במקום היה מנין יהודי - ומן הסתם גם בית-כנסת - ועל-כך הייתה שמחתו. עדויות נוספות מאותה תקופה מלמדות, שבעזה הייתה באותה עת קהילה יהודית...
מסע הכיבוש הכושל של נפוליון, הביא לעזיבת כל יהודי עזה.
כיבוש אברהים פאשה בשנת 1831
בשנת 1835 ציווה אברהים באשה לפרק את מבנה בית-הכנסת שבראש התל, ולבנות באבניו מצודה בעיר מג'דל, היא אשקלון של היום. שרידי הקהילה היהודית של עזה שהתגוררו בחברון - ובראשם משפחת קאשטיל - חשו לעיר, לקחו עמם את הדלתות המקושטות של בית-הכנסת, ושבו לחברון, שם הוצבו הדלתות בבית-כנסת "אברהם אבינו" והן נראו בתמונות של ביכנ"ס זה מלפני שנת תרפ"ט עד חורבנו והעלמותן.
יחיאל בריל, עורך עיתון "הלבנון" - העיתון העברי הראשון בארץ ישראל - ביקר בעזה בשנת תרמ"ג 1883, שנה אחר חידוש נוסף של היישוב היהודי בעזה.
במאמר שפרסם בעיתונו הוא כותב:
"בעברי ברחובות העיר עברתי ברחוב אחד הנקרא 'חארת אל יהוד' (רחוב היהודים) הכרתי על מזוזות פתחי הבתים המקום אשר מזוזה הייתה קבועה בו. גם ראיתי את המקום אשר עמד שם ביהכנ"ס של היהודים, ועתה בונים שם נזירי הקאתולים בית מקלט להם. בין
האבנים שמצאו החופרים לייסד את הבית ראיתי אבן שיש כעין עמוד, וחקוקה עליה המילות האלה: 'המלאך הגואל אותי מכל רע יזכני לעלות לירושלים".
זהו אותו עמוד העומד על קברו של הירשפלד בראשון לציון. זו אותה הכנסייה הקתולית של עזה העומדת על חורבות בית-הכנסת עד היום.
חידוש הישוב היהודי בעזה 1886
בשנת תרמ"ו, 1886, הגיע גרעין של יהודים לעזה, להקים בה יישוב יהודי חדש. בשנת תרמ"ז, סוף שנת 1886, כבר היו בעזה למעלה מ- 30 משפחות.
המשפחות היהודיות בעזה גרו בבתים שכורים. כל משפחה שמרה חדר מרוהט לאורחים יהודים עוברי אורח שהיו בדרכם למצרים. כל חמולה יהודית דאגה שיהיה לה בית-כנסת משלה וכך היו ליהודי עזה שלושה בתי-כנסת.
גירוש היהודים במלחמת העולם הראשונה - 1917
בחודש מרס 1917 , במלחמת העולם הראשונה, כשהלכה החזית והתקרבה לעזה, גירשו התורכים מהעיר את כל תושביה....
וכך מתאר זאת סופר המושבות משה סמילנסקי בספרו "זיכרונות":
"גם אי אלו משפחות יהודים היו בעזה. עוד מתחילת המלחמה נפוצו זה בכה וזה בכה. ורק שלוש משפחות נשארו עד לגירוש. האחד מהם לא שכח מסורת אבותיו: את רכושו לא יכול להציל, אבל שלושה ספרי-תורה הציל עמו מתוך המהפכה".
אחרי המלחמה היהודים חזרו לעירם, אולם בפרעות תרפ"ט חרבה גם קהילת עזה ותושביה הוברחו מהעיר בעזרת משפחה ערביה מנכבדי עזה.
נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 13-09-2011 בשעה 20:46.
|