23-08-2012, 13:01
|
|
|
חבר מתאריך: 18.08.12
הודעות: 3,262
|
|
התיקון והחיים שלאחר המוות
שלום לכולם,
על פי הקבלה, עולם הבורא הוא עולם אינסופי ולכן גם הנשמה היא אינסופית, כלומר קיימת המשכיות של הנשמה לאחר המוות. למעשה, היהדות רואה את החיים כתיקון שכל אחד מאיתנו צריך לבצע. אמר הרב אשלג כי השטן יצר לנו מציאות שהיא בפועל אשליה של משהו סופי, כאשר אנחנו בעצם חלק מהאין - סוף.
הסוגיות של התיקון ועולם האין סוף, הביאו אותי להרהור במספר סוגיות הקשורות לחיים ולמוות בעולמינו. אם לקחת את הדברים של הרב אשלג ורבי יצחק לוריא, הרי שמטרת חייו של האדם היא לבצע תיקון. כלומר, אם הוא עוזב את העולם - קיימת האפשרות שעזב את העולם לאחר שהשלים את התיקון שאותו היה צריך לבצע. כדוגמא לכך אפשר לקחת את האר"י הקדוש ואת רבי נחמן, שניהם נפטרו בגיל צעיר - האר"י הקדוש הוא בכלל סוגיה מעניינת משום שלפי המסורת הגיע לצפת בגיל 35 ונפטר בגיל 38, כלומר למעשה עסק בקבלה בצפת רק 3 שנים. רבי נחמן מברסלב נפטר גם כן בגיל 38.
מאידך, נהוג להאמין שמקובלים שהגיעו לגילאים מופלגים, קיבלו סוג של מתנה מהבורא על מעשיהם. מקובלים כמו רבי עקיבא שעל פי המסורת חי 120 שנה וכו'. עוד דוגמא לסתירה דווקא מימינו אנו - מות הרב אלישיב. בשלבי גסיסתו היתה פניה לציבור לצאת בתפילות לשם יתברך על מנת שלא ימות, אבל הוא נפטר בגיל 102.
ניתן לפתור את הסוגיות האלו אם נאמר כי התיקון של האר"י הקדוש הסתיים בגיל 38, לאחר שהעביר את כל הידע המתוקשר לרב חיים ויטאל כדי שיעביר זאת אל העולם ולעומתו רבי עקיבא נפטר בגיל 120, לאחר שסיים את התיקון שלו. כלומר הגדיל הרב לוריא בכך שהצליח לבצע את התיקון בגיל כה צעיר, ביחס לרב עקיבא.
את סוגיית תפילת הציבור אפשר לפתור על ידי כך שהציבור מבקש מהקדוש ברוך הוא, לא את בריאותו של הרב אלישיב, אלא את הכלי של הרב אלישיב על מנת שיוכל לעזור להם לבצע את התיקון. במילים אחרות, בריאותו של הרב אלישיב היא רק הדרך להשיג כוח מהרב על מנת שיעניק אור כדי לעזור לבצע את התיקון.
אשמח לשמוע דעות בנושא.
|