20-11-2012, 06:41
|
|
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
ממשל החמאס עומד ליפול - ד"ר אל"ם (מיל.) משה אלעד
ממשל החמאס עומד ליפול
ד"ר אל"ם (מיל.) משה אלעד הארץ 19.11.2012
ממשל החמאס ברצועה עומד ליפול - עם פעולה קרקעית של צה"ל ובלעדיה. במקרה של כניסה קרקעית – חמאס ייכתש באש צה"ל. במקרה של הפסקת אש, יאבד החמאס מרכיב משמעותי בזהות שלו – התנגדות לכל פשרה עם ה"אויב הציוני".
ישראל עומדת ברגעים אלו בפני דילמה קשה, שכן מיטוט שלטון החמאס ייצור חלל שלטוני שעלול להביא לנזקים אדירים. במלים אחרות, ישראל מתלבטת בין אי-שלטון שיוביל לאפס איומים בטווח הקצר-בינוני, אבל לכאוס בטווח הארוך, לבין שלטון מרכזי שאליו ניתן לבוא בטענות, אך בעל סיכון לאיים עליה תמיד. אכן דילמה קשה.
לעומת זאת, הדילמה שבפניה מצויה הנהגת החמאס קשה שבעתיים. התנועה שקמה בשלהי 87' חרתה על דגלה הירוק את הסיסמה הבולטת באמנת התנועה הקובעת, כי "אין פתרון לשאלת פלסטין אלא בג'יהאד". אין באמנת החמאס ובתורה שבעל פה שלה, כל מקום להכרה, קשר, זיקה או הסכם בינה לבין "הציונים", "היהודים" או מדינת ישראל. בעשור האחרון הצליח חמאס להעביר אליו המונים מתוך החברה הפלסטינית המשוסעת והמפולגת, בעקבות הבידול מאש"ף, שנתפס בעיניהם כלא מספיק מיליטנטי ולא מספיק נחוש לשחרר את פלסטין במאבק מזוין. משעה שערפאת ויתר בהסכמי אוסלו על המאבק, חדר החמאס לחלל שנפער והחל לפרוח.
לפני מספר שנים, כאשר ביקש החמאס לכונן משטר משלו ברצועה, והיה זקוק לפסק זמן מהטרור כדי לייצב את שלטונו, התראיין חאלד משעל לתקשורת המערבית והבליע מבין שפתיו משפט שאחר כך הצטער עליו מאוד: "נהיה מוכנים להודנה בת 10 שנים לכל היותר", הוא אמר. הקהילה החמאסית היתה כמרקחה בעקבות הדברים הללו, שהיוו הפרה בוטה של עיקרון אחדות התנועה, האוסר על איזושהי פשרה עם "האויב הציוני".
עתה עומדת התנועה בפני דילמה דומה. מצרים, טורקיה, וקטאר מעוניינות כל אחת מטעמיה, בהגעה להסכם. שלוש המדינות הללו ביחד עם מדינות המערב, ובראשן ארה"ב, תובעים מהתנועה לקבל את תנאי ישראל להפסקת מעשי האיבה לתקופה ארוכה, ומובן שההחלטה הזו קשה מאוד לראשי התנועה. יש לזכור כי קבלתה, שומטת את הקרקע מתחת לאידיאולוגיה המוצקה של החמאס ומעקרונותיו המקודשים, ומקרבת אותו אל זו של אש"ף. האחרון אגב, הציע לחמאס לא פעם, להצטרף אליו כחטיבה, הצעה שנדחתה בבוז על ידי משעל, הנייה וחבריהם.
מה אם כן צפוי שיקרה? כדי להרחיק מעליו אפשרות של קבלת ההסכם וכדי להרוויח זמן, מעלה החמאס בקשות מבקשות שונות, ומציב תנאים בלתי ישימים שאינם מקובלים גם על המתווכים כגון: פתיחת כל המעברים ואי פיקוח על הכנסת סחורות, הפסקת המצור הימי, והתחייבות להפסקת החיסולים הממוקדים. למעשה אלו תנאים שראשי התנועה מבינים שישראל תתנגד לקבלם.
קבלת התנאים הישראליים על ידי החמאס והסכמת התנועה להודנה ממושכת, נראים רחוקים מתמיד. במקרה הטוב (או הגרוע), תסכים התנועה לכך שהמדינות המתווכות יערבו לישראל מבלי שהחמאס יחתום או יקבל רשמית את ההסכם. כך או אחרת, אם מצרים לא תצליח למוטט את שלטון החמאס בהבל פיה, תמוטט אותו ישראל באש. עדיף לנו שהמצרים יעשו זאת.
המאמר פרסם לראשונה אמש באתר עיתון הארץ בקישור הבא
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|