 |
16-03-2013, 08:58
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
|
|
תכנית יעלון: האיש שלנו לאיראן\ מאת עמיר רפפורט
http://www.israeldefense.co.il/?Cat...&ArticleID=4224
עם השבעת הממשלה ייכנס שר חדש למשרד הביטחון - רא"ל (מיל') משה (בוגי) יעלון. מה עומד על הפרק? וכיצד יממש יעלון את ראייתו האסטרטגית אל מול האיומים העומדים מול מדינת ישראל? על "תכנית יעלון" בטור השבועי של עמיר רפפורט
הקרב על התודעה
...אחד הצעדים הראשונים שיעשה משה יעלון כשר ביטחון, אולי אפילו בתוך ימים, יהיה להכריז על הארכת כהונתו של הרמטכ"ל בני גנץ, לשנה רביעית. ליעלון יש טראומה מתקופתו כרמטכ"ל: שר הביטחון שאול מופז, בשבתו כקצין המבצעים של ראש הממשלה בזמנו, אריאל שרון, סירב להודיע על הארכת הכהונה של יעלון בשנה הרביעית, כמקובל. יעלון ניסה לגשש מתי ייצא לאזרחות, עד שמופז הודיע לו במפתיע כי יסתפק בשלוש שנים. ההודעה נמסרה בחדר משרדים ב"טירה" בגעש, בסיומו של ערב הוקרה לפצועי חיל ההנדסה. יעלון ההמום החליט לקצר עוד יותר את הקדנציה הקצרה שהוקצתה לו, והלך הביתה אחרי שנתיים ועשרה חודשים, משוכנע כי שרון פינה אותו מהכיסא לטובת מקורבו חלוץ, גם בגלל שלא תמך בתכנית ההתנתקות. כעבור כשנה וחצי, אחרי טראומת ההתפטרות של דן חלוץ, הוחלט מראש כי כהונתו של רא"ל גבי אשכנזי תיארך ארבע שנים, אבל כאשר בני גנץ החליף את אשכנזי, בפברואר 2011, שוב נקצבה כהונתו באופן פורמלי רק לשלוש שנים. ברק העדיף לשמור שוב את השנה הרביעית כגזר או אמצעי לחיצה במקומות רגישים של הרמטכ"ל המכהן (תלוי בעיני המתבונן). יעלון לא בקטע. הוא מבסוט מגנץ וייתן לו את השנה הרביעית. בכל מקרה יפעל להסדיר את כהונת הרמטכ"ל בחוק, ולקצוב אותה לארבע שנים. (לשם השוואה, קיים חוק ותיק שמסדיר את כהונות ראש המוסד והשב"כ: חמש שנים). מבחינות רבות, יעלון כשר ביטחון והרמטכ"ל שלו גנץ הם באותו ראש. שניהם צנחנים בנשמה, ואינם הדגם היותר מחוספס שמצמיחה בדרך כלל חטיבת גולני. גנץ כרמטכ"ל עורך פורומי חשיבה על אזרחי, כדי שכל המשתתפים ידברו חופשי ללא מורא דרגות. כאשר יעלון היה רמטכ"ל הוא הנהיג פורומי חשיבה שבהם סדר הדוברים לא היה בהתאם לדרגה – מהדרגה הזוטרה עד לבעל הדרגה הבכירה ביותר, שמסכם את הדיון (בדיונים כאלה הקצינים הזוטרים נוטים לומר את מה שהמפקד צפוי להגיד בסוף, יותר מאשר את מה שהם חושבים באמת). כשר ביטחון יעלון יקים פורומי חשיבה חדשים, ויעשה קאמבק לכמה ביטויים כמו "הקרב על התודעה", שנמחקו מהלקסיקון הצה"לי על ידי חלוץ ואשכנזי, לאחר טראומת לבנון השנייה, כאילו לא היו מעולם. האמירה של יעלון כרמטכ"ל ש"צריך לצרוב לפלשתינים את התודעה", נאמרה בשיאה של האינתיפאדה השנייה, והייתה חלק מתפיסה שהמאבק הוא חלק ממערכה מורכבת המשלבת היבטים חשאיים, אסטרטגיים וחברתיים. החשיבות שניתנה לתפיסה בימי יעלון הייתה מוגזמת, עד כדי כך שפקודות מבצעיות נכתסו בשפת "תורת המערכה" במלחמת לבנון השנייה. אחרי המלחמה תפיסות המערכה הוגלו לכוני מחקר והודרו מן השיח הרגיל. יעלון, עשוי להחזיר את 'הקרב על התודעה' לחיים.
מודיעין אוויר, תקשוב
בשנתו הראשונה של משה יעלון כשר ביטחון הוא יידרש לאשר באופן פורמאלי את תכנית החומש של צה"ל לבניין הכוח המכונה "עוז". בצה"ל ניסו לגייס את ברק לקרב על התקציב עד ליומו האחרון בתפקיד, בגלל החשש שיעלון לא ישמור להם על השמנת ואפילו לא על החלב. בתקופת יעלון כרמטכ"ל ספג צה"ל את אחד מקיצוצי התקציב הקשים ביותר. ברק כשר ביטחון הצליח לתמרן את הממשלה להגדיל את תקציב הביטחון (ברור שלא רק בזכות כישוריו המניפולטיביים אלא בראש ובראשונה לנוכח האיומים הביטחוניים) גם בשנים שבהן נתניהו ושר האוצר שטייניץ הכריזו בצורה דרמטית על קיצוץ. סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר נוה הצליח לגנוב סוסים בסוף שנת 2012 עם גורמים במשרד האוצר ולאשר תכניות לפריסת תשלומים ארוכת טווח עם התעשיות הביטחוניות כדי להוציא לדרך את הפרויקטים המרכזיים של תכנית "עוז" גם בלי שהתכנית אושרה רשמית, בהיעדר תקציב מדינה פורמאלי לשנת 2013. הבוקיות המיוחסת לא רק לדבריו של יעלון אלא גם להתנהלותו, עוד יכולה לעלות לצה"ל בקיצוצי תקציב, מה גם שיעלון התבטא כשר לעניינים אסטרטגיים שצה"ל יכול להסתדר עם תקציב נמוך יותר ממה שהורגל אליו בשנים האחרונות, ולפנות את הכסף לצרכים לאומיים אחרים. הוא באמת האמין בכך. מבחינת גובה תקציב הביטחון בשנת 2013 ובשנים שלאחר מכן, הרבה יהיה תלוי גם בשר האוצר יאיר לפיד, ואולי גם בסגן שהוא שולח ליעלון - עופר שלח. ומה מערכת הביטחון תעשה בכסף שכן יגיע אליה? תפיסתו של יעלון ברורה: עדיפות מוחלטת לאמצעים שנחשבים ורסטיליים ואפשר להשתמש בהם כמכפילי כוח או ככוח אש בחזיתות שהן שונות בתכלית - בראש ובראשונה אמצעי מודיעין מתקדמים ביותר, וכוח אווירי שימשיך להנות מעדיפות מוחלטת בצה"ל, וגם תקצוב - מערכות שליטה ובקרה – שמאפשרות להעביר מטרות בזמן אמת מאמצעי המודיעין שמגלה אותם, לאמצעי תקיפה באמצעות אש מדויקת. כרמטכ"ל הקים משה יעלון את האגף התקשוב בדיוק החודש לפני עשר שנים. כשר ביטחון הוא עשוי לפעול לחזק אותו. פחות טנקים ונגמ"שים בתקופתו של יעלון כשר ביטחון לא תהיה לזרוע היבשה עדנה. בזיכרון של יעלון צרובות עובדות בסיסיות: בסופו של דבר, עיקר כוחות החי"ר מגיעים לשדה הקרב ברגל או בכלי רכב רך. הוא עצמו הגיע לחציית תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים, כמילואימניק בחטיבה של דני מט - באוטובוסים, ונכנס ללבנון במבצע ליטני כמפקד פלוגה בצנחנים – ברגל. כראש ועדת שרים לענייני בניין הכוח של צה"ל בממשלה הקודמת, בלם יעלון חלק מהתכניות מתקופת אשכנזי להצטיידות בטנקי מרכבה ונגמ"שי מרכבה (נמ"רים). בלחץ השרים צומצמו תכניות צה"ל המקוריות להצטיידות בכלים המשוריינים." ("ישראל דיפנס", 15/3/2013)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
