יום אחד כשישבתי מול המכ"ם שממפה בעזרת המחשב שטח לפי מכ"ם, עלה בראשי השאלה איך בעצם עבד המכ"ם לפני המחשוב האלקטרוני? אני מבין שבתחנות קרקע אולי עוד היה אפשר לחשב עם מחשבים אנלוגיים או עם שפופרות, אבל על מטוסי אייווקס זה כבר הרבה יותר מסובך. אז מי חישב את חזרת האותות?
ואם כבר במכ"םים עתיקים עסקינן, אשמח גם לדעת איך הצגים עבדו.
תודה מראש לכל המסייעים.

על איזו תקופת זמן אתה שואל? בזמן האייוקס כבר לא היו מחשבים אנאלוגיים עם שפופרות.

כבר בשנות ה-70 של המאה שעברה היו מחשבים דיגיטאליים מרכיבי מצב מוצק ("טרנזיסטורים") שנבנו מרכיבים בדידים.
צגים ממוחשבים היו כבר בתקופה הזו, צגים אנאלוגיים עבדו בצורה פשוטה ביותר - קרן מסתובבת בסינכרון עם האנטנה שזמן הסריקה שלה מסונכרן עם הפולסים של המשדר. החזר ממטרה גרם לעלייה בבהירות הקרן, מה שהוצג כ-"בליפ" על המסך, הזיכרון של הזרחן של המסך גרם לכך שאפשר היה לעקוב אחרי נתיבים של מטוסים, פרטים אפשר למצוא למשל כאן:
http://en.wikipedia.org/wiki/Plan_position_indicator
או כאן:
http://www.radartutorial.eu/12.scopes/sc10.en.html
(הצגים הוזנו גם ממכשירי זע"ט ומפות וידאו אנאלוגיות שהוזנו משקפים, כך שאפשר היה לקבל תמונה אווירית מושלמת)

קודם כל, תחשוב איך זה שהיו טלביזיות בבתים לפני שהיו מחשבים אישיים בבתים.
לפני מהפכת המחשוב היתה מהפכת הטרנזיסטור וביניהן היתה מהפכת הרכיב המשולב (מה שאנחנו קוראים ג'וק) שבעצם הכיל מעגל מסובך עם מספר רכיבים שבעצם הודפסו עליו ובהמשך נהיה מספיק מורכב כדי להכיל CPU שלם.
לפחות לגבי מכ"מ הקורנס אני יכול לספר לך שהוא הסתמך על כמות עצומה של ממסרים בתור מפסקים (כלומר לא הסתמך על טרנזיסטורים כמפסקים) היה אנלוגי לחלוטין וכל החישובים כגון פיצוי על מצב המטוס ב YAW, PITCH, ELEVATION כדי ליצור תמונה אופקית נכונה וגם הסריקה של הקרן עצמה- הכל היה אנלוגי- כלומר ע"י רכיבים שסיכמו או חיסרו מתחים חשמליים או שימשו כמתנדים. כמובן שזה דרש איפוסים אינסופיים במאות מקומות, והוא אך פעם לא היה מאופס לגמרי. למשל הוספת תמונת הזע"ט נעשתה ע"י סיכום הפלט האנלוגי של מערכת הזע"ט לתוך האות הנקלט כאשר מיקום הקרן שסרקה את המסך בהגבהה ובגובה תאמה לאלה של המטרה במכ"מ כלומר של המתחים האנלוגיים של מצב האנטנה.

מערכות התצוגה בקורנס הוחלפו שלוש פעמים במשך השנים כאשר החדשות (DSCG) כבר כללו רכיבים משולבים מודרניים. גם מערכת הישג יד ומערכות השליטה בנש"מ היו כבר מערכות מודרניות עם מעגלים משולבים. כמו כן הכרטיסים של המכ"מ עצמו (אשיות) שודרגו לעיתים וכללו טרנזיסטורים ומעגלים משולבים של ממש היכן שהיה ניתן לשלבם מבלי לשנות את התכנון הכולל.
נ.ב. דיברתי רק על הקורנס ולא על הקורנס 2000.

תודה על ההסברים אכן הסביר לי חלק, אבל אני יותר התעניינתי על התקופה של מלחמת העולם השנייה ולפניה עם ההום צ'ין עד לתקופת ההוקאי בשנות החמישים. אמנם בזמן ההוקאי כבר היה טרנזיסטורים, אבל זה היה הרבה יותר מסורבל, האם באמת בהוקאי היו מחשבים שעבדו על טרנזיסטורים?

שמתי לב שכתבת בהודעה הראשונה שצריך מחשב כדי לחשב את מרחק המטרה. האמת שבמכ"מ אנלוגי אתה יודע מתי שידרת ופרק הזמן שבו מגיע ההחזר מהמטרה מעיד על הטווח. אתה פשוט דואג שהקרן האנלוגית שסורקת את המסך תהיה בתחתית המסך בזמן השידור ואז ככל שהזמן עובר הקרן תהיה יותר במעלה המסך. ברגע שמגיע החזר מהמטרה בטווח 50 מייל, אז אתה כבר דאגת לכך שהקרן הגיעה בערך לאמצע המסך, ויש סקאלה בצד שמרכז המסך זה 50 מייל. אותו דבר לגבי ציר הרוחב. כשהאנטנה בצד שמאל, הקרן תהיה בצג שמאל כך שהמטרה גם תוצג בצד שמאל.
אגב במכ"מ אנלוגי המסך בעל זיכרון זרחני ש"זוכר" את התמונה לזמן קצר כי רק האזור שבו נמצאת האנטנה זה האזור המואר וזה מאוד מעיק על העין ששאר המסך חשוך. המסכים היותר חדשים הם כבר דיגיטליים והם זוכרים על אמת את התמונה מאז שהאנטנה "ביקרה" באותו אזור של המסך. אגב עוד סיבה להחלפת המסמכים היתה שלצורך הנחיית נש"מ המסכים הזרחניים היו "מורחים" את התמונה.
אני חושב שבהודעות שלך- אתה מדבר על חישוב וכותב מחשב. וזה כמו שהדגמתי בפירוש לא מתחייב. אפשר לעשות הרבה מאוד עם מתחים אנלוגיים.
עכשיו לגבי ההוקאי- לא שירתתי במערך ואין לי מושג. אבל אני יכול להעריך לפי שנת יצור 1964 שמבחינה טכנולוגית הוא היה דומה למכ"מ של הקורנס ובדומה לו ככתוב בויקיפדיה באנגלית גם מכ"מ ההוקאי עבר בשנות שירותו סדרה של שיפורים והוספת מעגלים משולבים.

בשנות השישים הטרנזיסטורים היו כבר יחסית נפוצים בטח שבישומים צבאיים כך שיש סיכוי טוב שגם במערכי ההוקי השתמשו בהם לצורך חישוב.
בנוסף היו כבר מעגלים משלובים מסויימים (הראשונים כללו ארבעה טרניסטורים קטנים ברכיב אחד של סנטימטר מרובע ).

גם אם מטוס נכנס לשירות ב 1964, מערכותיו תוכננו לפני כן על בסיס רכיבים שהתאימו לתקן צבאי לפני כן וכמובן שהומצאו לשימוש אזרחי רגיל לפני כן. לכן קשה להעריך מה היה בדיוק בדגם הראשון של ההוקאי, אבל כמו שכתבתי, ברור שמהפכות טכנולגיות גרמו לשיפורים ושידרוגים בלתי פוסקים.
לכן די ברור לי שמטוסי הדיה שנכנסו לשימוש בח"א היו מצוידים במכ"מ מדגם שעבר מספר ניכר של שידרוגים לעומת הדגם מ 1964.

תודה אכן הסבר מניח את הדעת.
רק אם מישהו יוכל גם להסביר לי מה היה המנגנון שהעלה את הקרן, כי הרי מדובר בהבדל של מאיות השנייה. ואיך כיילו אותו. תודה מראש.

אתה יודע איך עובדת טלביזיה? איך קרן האלקטרונים סורקת את המסך ומציירת עליו?
יש אלקטרו מגנטים בציר X ובציר Y שמטים את קרן האלקטרונים עפ"י מתח בקרה שמתקבל מתת מערכת אחרת (אם אתה יודע מה זה מתנד אז זה ברור לגמרי איך צורת גל של שן מסור שמשמשת כמתח בקרה סורקת את המסך מקצה לקצה).
אבל אני מהמר על זה ששאלת משהו אחר לגמרי, רק שאתה מחפש את המונח המתאים עבורו.
חוץ מזה לא הזכרתי שלמכ"מ יירוט* יש מצב חיפוש (שאותו הסברתי- האנטנה סורקת את כל הגזרה והטווח הוא משוער בלבד) ומצב נעילה, שבו המכ"מ עוקב אחר מטרה אחת (עקיבת כיוון = האנטנה מסתכלת רק לכיוון המטרה במעגל קטן מאוד ועפ"י הפרשי העוצמה בחלקים שונים של המעגל, ניתן לחשב להיכן טסה המטרה ולהזיז לשם את האנטנה כדי שהנעילה לא תתנתק. עקיבת טווח= האיחור באות הנקלט נמדד ועל פיו מחושב הטווח של המטרה. עקיבת הכיוון והטווח מועברות כמתחים אנלוגיים לשימוש מערכת הנשק- כוונת, שיעבוד עין הטיל וכו')
הערות:
* הכוונה למכ"מ אנלוגי כגון מכ"מ הקורנס. במכ"מ מודרני מהלך העניינים שונה לגמרי ומתבסס על תוכנה.
** באחת התגובות הקודמות כתבתי "מסמכים" והתכוונתי כמובן למסכים.

ומאחר שהזמן לעריכה עבר בעודי מקליד, אז תוספת קטנה:

ולגבי איך כיילו- יש בכל מעבדת מכ"מ מדמה מטרה- קופסא שיוצרת השהיה עמ"נ לדמות מטרה במרחק ידוע - למשל 25 מייל. ואם המרחק ידוע לך, אתה רק צריך לאפס את המכ"מ כך שהמטרה תוצג ליד הקו של 25 מייל בסקאלה.