05-05-2015, 20:23
|
|
|
חבר מתאריך: 16.07.14
הודעות: 402
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי tec
או טילי שיוט או מלטים חמקנים, לא ממטוסים חמקנים.
כלמר החשש הוא דווקא מפלטפורמה חמקנית זולה ולא מורכבת מדי לפיתוח, ובעיקר טילים בליסטיים מדוייקים וחמקנים לטווח קצר והכי זולים שיש.
והסיבה לחשש היא שזה יאפשר להם כנראה לפגוע במערכות ההגנה מטילים דוגמת כיפת ברזל המוצבות בסמוך לגבול, ואולי לקריסת קונספצית מערכות ההגנה
מטילים של ישראל, ולפגיעה באתרים אסטרטגיים על ידי טילים מדוייקים אחרים לא חמקנים.
|
כדי לדייק יותר בתשובה יעזור האם הכוונה למלטים צופים או תוקפים. אניח שמדובר בדגמים תוקפים שבגדול הם הרחבה של הצופים. לכטב"מים קטנים (מזל"טים לשעבר) יש יתרון בחמקנות ולו בגלל הקוטן היחסי שלהם. זה מקנה חתימה נמוכה יותר ופחות שטח שדורש כיסוי בציפויים שונים. במצבים מסויימים מספיק להשתמש בציפויים זמינים שאינם שיא הטכנולוגיה, או אף לוותר על ציפויים בכלל ולהעדיף להשקיע במנגנוני חמקנות חליפיים. הבעיה במזל"טים זה כושר נשיאה נמוך וטווח קצר. הפתרון לכך הוא כמות ובסיסים קדמיים (לבנון). יהיה מאוד קשה לגרום נזק אסטרטגי גם עם צבא מזל"טים, לפחות עד שבינה מלאכותית תגיע לרמת שליטה מספקת בהטסה בודדת והן בתיאום הנחיל(ים).
מל"ט תוקף טוב לא זול בהרבה, אם בכלל, ממטוס מאוייש דומה. עדיין קשה להשוות כספים בגלל ההבדלים בכמויות ונסיון הבנייה בין הסוגים. כמו שכתבתי מקודם, חמקנות אינה רק מטוס וחתימת מכ"מ, יש הרבה תחומים מעורבים שהאירנים צריכים לפתח. למשל כיצד יתקשרו עם המל"טים? למרות הקוף המסכן, אירן אינה מעצמת לווינים, תחנות השליטה והבקרה באזור פגיעות לתקיפה מהאוויר (זה לא כבל אופטי שניתן לקבור, חייבים שידור פתוח), אין להם מבחר שדות תעופה קשיחים ומה שיש מנוטר מספיק לזהות המראה מרובה. אפילו לאמריקאים אין כטב"מים תוקפים חמקניים בכמות משמעותית.
הבא זה טילי שיוט חמקניים. טיל שיוט שקול למל"ט קטן מהרבה בחינות. בעבר טילי השיוט היו מאוד פשוטים מבחינת טיסה והנחייה. היום כדי להתמודד עם הגנ"א הטיל הפך ליותר מורכב. להוספת כושר תמרון נוספו שלל כנפונים, מייצבים ושאר ה"בליטות" מהגוף. כל בליטה כזאת מגדילה את החתימה, לפעמים בצורה לא פרופורציונאלית. בתחום ניתן לזהות 2 אסכולות: חמקנות מול מהירות. טיל שיוט מוצלח שבחר בחמקנות הוא ה-NSM הנורבגי, מניסויים/סימולציות שהם ערכו, טיל שיוט חמקן יצליח לפגוע בהסתברות גבוהה יותר מטיל שיוט על קולי שאינו חמקן. לעומת זאת הרוסים העדיפו לתת מהירות על קולית לטילי השיוט שלהם. השאלה כאן, מה ישאיר פחות זמן להפלה אחרי גילוי. חמקן לא תיראה עד לרגעים האחרונים, ומהיר לא יתן לך זמן מספק להגיב. קשה יותר גם לתמרן במהירות על קולית, מה שמקל במעט על טילים מיירטים. כל הסוגים כמובן נעזרים בלוחמה אלקטרונית, וחלק גם מפזרים אמצעי הטעייה. הכיוון כיום ובעתיד הם טילי שיוט פשוטים שמשחררים רש"ק (בודד או כמה) היפר-קולי שגולש למטרה, זה מנסה לאחד יתרון של מהירות עם עלות מופחתת. כל זה מצטבר לעלויות גבוהות מאוד. טיל שיוט מודרני יקר מאוד, ובלי המודרנה הוא קל ליירוט.
האחרון הם טילים בליסטיים. לא ידוע לי שילוב חמקנות לטילים כאלו. לא ניתן להסוות שיגור בצורה מלאה בגלל החום והאור הנפלטים. להסוות בחלל גם מאוד קשה בגלל הסביבה, ושובל הכניסה גם לא קטן. גם בלי קשיים אלו, לא בטוח שהיו מנסים לבנות כזה דבר. טיל בליסטי הוא מאוד מהיר (~20 מאך) מה שמהווה בעצמו מספיק בעיה ליירט. תוסיף לכך ל"א, פיזור אמצעי הטעייה פיזיים, רש"קים מרובים ומתקבל "מוצר" מאוד קשה ליירוט. עכשיו תהפוך טיל בליסטי לנושא מטען של רש"קים היפר-קוליים גולשים וחמקנות היא כמעט מיותרת. למשל האיסקנדר הרוסי וכמה מדומיו, נחשבים קוואזי-בליסטיים כי הם משלבים תכונות של טיל בליסטי עם תמרונים של טיל שיוט על/היפר-קולי. גם אלו מאוד מורכבים לפיתוח ודי יקרים. אבל רוסיה מוכרת מערכות כאלו, ולא מן הנמנע שהאירנים השיגו או ישיגו אותם.
אבל, אם המטרה להשמיד הגנ"א, במיוחד מתקנים קרובים לגבול אין צורך ללכת כל כך רחוק ויקר. רוויה היא מילת המפתח. יותר פשוט וזול לירות הרבה מאוד רקטות ארטילריות עם הנחייה סבירה (לא חייבים רזולוציה של מטרים) או טילי שיוט פשוטים וההגנ"א תקרוס. או שהמיירטים יגמרו, או שקצב הטענת המיירטים יהיה איטי מדי ובסוף המתקן יפגע. כל עוד המצב הוא טיל מיירט לכל טיל תוקף, לתוקף יש יתרון כמותי וכלכלי. הייתי מפחד מהכמות, רק ממש בסוף מהאיכות.
|