|
04-08-2016, 08:41
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
|
|
בכירי צה"ל לשעבר מעריכים: עם שלוש אוגדות אפשר להביס את דאעש
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי שבריר שניה שמתחילה ב "מסתכלים מהצד על המלחמה הבאה: על הקושי להביס את דאע"ש והלקחים שניתן להפיק מכך"
בכירי צה"ל לשעבר מעריכים: עם שלוש אוגדות אפשר להביס את דאעש
בכירי צה"ל לשעבר מעריכים: עם שלוש אוגדות אפשר להביס את דאעש
הפיגועים בפריז וההתערבות הרוסית מאיצים את ההכנות למבצע קרקעי נרחב, בשתי חזיתות,
בעיראק ובסוריה. בכירים לשעבר בצה"ל שרטטו השבוע קווים לדמות המערכה שבדרך
בחדר דיונים בבסיס צבאי, סמוך לתל אביב, התכנסה השבוע קבוצת קצינים בכירים בדימוס בצה"ל. היו שם מפקדים רמי דרג — גנרלים ואדמירלים עתירי כוכבים, בלשון צבאות זרים — שפיקדו עד לפני שנים מעטות על המטכ"ל, על זרועות האוויר והים, על פיקודים מרחביים, על חטיבת המחקר באמ"ן ועל אגף המבצעים. כולם מנוסים במערכות, מעודכנים בנתונים, בקיאים בטכנולוגיות ובתורות לחימה ובתהליכי קבלת ההחלטות, נפגשים תכופות עם עמיתים אמריקאים ואחרים. הם מעדיפים, כרגע, להישאר בעילום שמותיהם המוכרים.האכסניה היתה מקרית, לנוחות המשתתפים, אבל הידע שנצבר במוחותיהם של הגמלאים הטריים מהמטכ"ל היה מתוצרת צה"ל. המארח, אלוף־משנה במילואים ד"ר גבי סיבוני מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, ביקש מהנאספים להתוות קווים לתכנון השלבים הבאים במערכה נגד דאעש בעיראק ובסוריה. לצורך זה, הוסט הצדה העיסוק במעטפת המדינית והפוליטית, הקובעת אם בכלל תהיה מערכה כזו. הנחת המוצא להדמיה היתה שאכן מעצמות העולם והאזור התגברו על לבטיהן, השתחררו מהשיתוק שהטילו על עצמן והחליטו להוסיף לתקיפות האוויריות, הנמשכות זה כשנה וחצי, ולפעילות הגורמים המקומיים השונים, גם ממד קרבי בכוחותיהן היבשתיים. השאלה היתה לא "האם", אלא "איך", בידיעה שהד חיצוני לפרסום תוצאת הדיון עשוי לחזק את תומכי המבצע.
כמו בכל דיון צבאי בחלופות הנשענות על אי־ודאות, נשמעו גם בהדמיית קצונת המילואים דעות שונות, אך המחלוקת לא היתה מהותית. הסתמנה הסכמה נרחבת, מהסוג שבוודאי היה מוצג לפנטגון אילו התעניינו ראשיו בהערכות מקצועיות של ישראלים המוכרים להם משנים רבות של מפגשים בוושינגטון, בנאט"ו, בפיקוד אירופה (יוקו"ם) ובקריה.
הנקודות המרכזיות:
· שתי הזירות המשיקות של דאעש יטופלו בו־זמנית ולכל רוחב החזית בידי שתי קואליציות — המזרחית (עיראק) בהובלה אמריקאית והמערבית (סוריה) בהובלה רוסית.
· הסמכות להפעלת הכוח חייבת לבוא ממועצת הביטחון של האו"ם, כי רוסיה לא תסכים להשתתף במבצע שהחלטות עליו מתקבלות במסגרת שאין לה בה וטו, בוודאי לא ברית נאט"ו.
· בכל אחת משתי הקואליציות ייכלל רכיב ערבי, בנוסף לכוחות עיראקיים וסוריים — ממדינות המפרץ, מירדן, אולי ממצרים.
· הפעולה הצבאית אינה יכולה להשמיד את רעיון חידוש החליפות ואינה מכוונת נגדו. התכלית היא השמדת האויב המתקרא המדינה האיסלאמית, על מנהיגיו, מפקדותיו, מערכיו ונכסיו.
· התקיפות האוויריות, במיוחד אלה האמריקאיות בחימוש מדויק, גורעות בהדרגה מעוצמת דאעש ומאותתות תנופה ותפנית חיוביות, אך כשאין מדובר במדינה רגילה ובמשטר עם הגיון מדינתי, ההישג האווירי מתבזבז עד מהרה אם לא נצמד אליו, בלי השתהות, ניצול הצלחה קרקעי. לכן נדרש סנכרון של פעולות האוויר והיבשה, בכל אחת מהזירות והקואליציות.
· המערכה הכלכלית — פגיעה בנכסי הכספים והמסחר המממנים את פעילות דאעש — משלימה את המערכה הצבאית, אך אטית מכדי לייתר את המבצע הקרקעי.
· דאעש, כדברי קצין בכיר מאוד בדימוס, שהתנסה בלחימה נגד חיזבאללה בלבנון וחמאס בעזה, "אינו ארגון טרור, אלא ממשל עם שטח" — ולכן פגיע יותר משהיה אל־קאעדה בשיאו — אף שהוא גם מפעיל טרור. לצד המערכה ההתקפית נגדו, בביתו, נדרשות פעילויות אבטחה והגנה בערי המערב. ייתכן שהפיגועים יתגברו ככל שדאעש יוכה, אך אסור שהחשש מכך ירתיע מהתקפה, שבלעדיה יתעצם דאעש, ילהיב מתנדבים ויפיל אימה.
· המטרה, הבסת דאעש והשמדתו, מתורגמת למשימות השוללות ממנו שטח ושליטה באוכלוסייה. תוצאות לוואי רצויות הן השגת פתרון מדיני בסוריה, ללא בשאר אסד (המחלוקת האמריקאית־רוסית שוב אינה איכותית, אלא כמותית, על ממד הזמן — אי־שם בין "מיד" לבין "בסוף התהליך") וסכירת מבול הפליטים המאיימים להגר לאירופה.
· להצלחות דאעש עד כה תרמה ההתנגדות הקרקעית החלשה. מול כוחות חזקים יותר, אך רחוקים מיכולתן של המעצמות, כגון הכורדים בעיראק, איבד דאעש חמישית מתחום שליטתו בתוך שבועות מעטים. מדינת דאעש היא אויבת חלשה, שתתפרק במהרה, בתוך שבועות מעטים ואולי אף בתוך ימים, אם ייפגעו מרכזי הכובד שלה.
· שלושת מרכזי הכובד הם יעדים עירוניים — מוסול ורמאדי בעיראק ובירת דאעש, רקה, בסוריה. לכיבוש כל אחד מיעדים אלה יוקצה צוות קרב אוגדתי הכולל חטיבות חי"ר מוסק, ממוכן ורגלי; סיוע באש רקטית וארטילרית; יחידות הנדסה להתגברות על מכשולים ומטענים; וגורמי מודיעין. מפקדת גיס בעיראק, מפקדת גיס בסוריה.
שלוש אוגדות, נשמע מוכר: כמו ב"צוק איתן". בזכות השיפור העצום במודיעין למטרות ובדיוק מהאוויר, סדר כוחות זה קטן מארבע האוגדות שהופעלו בלבנון ב–2006 ומהחמש של "חומת מגן".
ההיסוסים שליוו את שני המבצעים הישראליים הגדולים של העשור שעבר מאפיינים גם את עכבותיו של הנשיא ברק אובמה. אריאל שרון לא היה מסוגל להגשים את נבואות מבקריו ולחזור קרקעית ללבנון (וממשלות הליכוד לא הצליחו להורות על נסיגה מלבנון, פן יילחצו לנמק את הפלישה הכושלת ב–1982). תהליך אוסלו הפריע לממשלות בהשתתפות מחוללי התהליך להגדיר את הרשות הפלסטינית בהנהגת יאסר ערפאת כאויבת ולכבוש מחדש את הערים שפונו, כדי לפרק את תשתית הטרור. אבל כמו שהטבח במלון פארק הסיר את המחסום לפעולה קרקעית גדולה בגדה, שיטח הטבח בפריז את המשוכה הצרפתית, הבריטית והגרמנית בפני מבצע יבשתי נגד דאעש; ואובמה, שהשקפתו הרעיונית והמראתו הפוליטית נבעו מהתנגדות למלחמות ברירה, מה עוד מלחמות נגד משטרים בארצות האיסלאם, נדחק בהתמדה להכרה בכורח שבמלחמת חורמה נגד דאעש. כמו וודרו וילסון ופרנקלין דלאנו רוזוולט, שהבטיחו להשאיר את האומה האמריקאית וצבאה מחוץ למלחמות העולם, אך נאלצו להפר את נדריהם, גם אובמה בא כדי להוציא (את האמריקאים מאפגניסטאן ומעיראק) וייצא כשהוא מביא (כוחות לעיראק ולסוריה).
אובמה נבחר כתשליל של ג׳ורג׳ וו׳ בוש, לא של אביו. בוש האב, סגנו של רייגן, תמך בהתקפלות האמריקאית מלבנון בתחילת שנת הבחירות לנשיאות 1984. קדמו לכך הפיגוע נגד המארינס בחאלדה, על 240 חלליו, תקיפות אמריקאיות של מטרות סוריות בלבנון ונפילה בשבי הסורי של נווט אמריקאי. הסובייטים באו אז להגנת משטרו של חאפז אסד, כמו שב–1970 התייצבו עם טילי קרקע־אוויר וטייסות קרב להגנת גמאל עבד אל־נאצר, לנוכח הפצצות העומק של חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה. כיום מתרגשים בישראל מטילי אס–400, המכונים גם סא"ם–21; ב–1983 הציבו הסובייטים מערכי אס–200, סא"ם–5, שאתגרו את חיל האוויר. ההבדל הגדול הוא שהסובייטים התכווצו בינתיים לרוסים, היחסים הדיפלומטיים בין מוסקבה לירושלים חודשו ומתקיימת הידברות משולשת, רוסית־ישראלית־אמריקאית, על בטיחות טיסה וניתוק מגע בסכנת מפגש. דובר הכוחות האמריקאיים הפועלים נגד דאעש בבגדאד הבחין שלשום בין שלבים שונים בפעולת מכ"ם הטילים הרוסיים. המכ"ם "קורן", משמע פועל, אך אינו "צובע" את המטוסים האמריקאיים וממילא גם אינו "נועל" עליהם.
בוש האב, שחשש מהפסד של רייגן ב–84׳ ונבחר לנשיאות ב–88׳, נאלץ לצאת למערכה נגד סדאם חוסיין משום ששליט עיראק טעה באבחון אופיים של העם האמריקאי ומנהיגו. באוגוסט 1990, לאחר הפלישה העיראקית לכוויית, היתה לצבאו של בוש משימה כפולה — לבלום פלישה נוספת לסעודיה ולהיערך לסילוק עיראק מכוויית — והמדינאים, בניצוח שר החוץ ג׳יימס בייקר, רקמו את הברית המערבית־ערבית־סובייטית נגד סדאם, ברית אנטי־בגדאד. זה דגם ישים למטלה של אובמה בשבועות הקרובים: שתי זירות (אז סעודיה וכוויית, עכשיו עיראק וסוריה), תיאום עם מוסקבה (אז מיכאיל גורבצ׳וב, עכשיו ולדימיר פוטין), כוחות ערביים (אז כולל אוגדות מסוריה וממצרים, להלכה בפיקוד קצין סעודי) — ובסופו של דבר תקיפות אוויריות ומהלך יבשתי לתוך עיראק, שנבלם בהחלטת בוש לאחר 100 שעות.
הקצונה הבכירה בצבא האמריקאי כיום השתתפה במלחמת 1991 בדרגות זוטרות. במלחמת 2003 ובמעורבות הממושכת והמדממת שלאחריה היו בכירי הקצינים המכהנים עכשיו בתפקידי המפתח במטות המשולבים, במפקדות האזוריות ובכוחות זרוע היבשה וחיל הנחתים מפקדי חטיבות וגדודים. הם למדו על בשרם, הלכה למעשה, את מורכבות הפעילות בסביבה הביטחונית, התרבותית והחברתית הסבוכה של עיראק. כך יו"ר המטות, גנרל המארינס ג׳ו דאנפורד, וכך מפקד הזירה בעיראק, איראן, סוריה, ירדן וכל השאר (סנטקו"ם), גנרל לויד אוסטין. במערכה היבשתית הגדולה נגד דאעש ימלא אוסטין את תפקידם של נורמן שוורצקופף ב-1991 ושל טומי פרנקס לאחר תריסר שנים, אבל הפעם יידרש תיאום עדין עם יוקו"ם, האחראי לישראל ולמדינות נאט"ו, שמפקדו — גנרל חיל האוויר פיליפ ברידלאב — הוא הלוחמני בקצינים האמריקאים ביחסו לרוסיה; עם פיקוד המבצעים המיוחדים; ועם הפיקוד האסטרטגי, הכולל גם את טייסות התקיפה ארוכת הטווח.
המפקד האמריקאי של גיס 3 ובסיס פורט הוד שבטקסס הוא גם מפקד המבצע בעיראק (והפשיטות מעיראק לתוך סוריה), גנרל שון מקפרלנד, שנודע לתהילה בכיבוש המחודש של רמאדי — אותה רמאדי שלימים נפלה לידי דאעש ושכעת מתבצרים בה ובמנהרותיה, תחת הפצצות אמריקאיות שיטתיות, 600 עד 1,000 מלוחמי הארגון, החיים "ככלבים", לדברי שר ההגנה אשטון קרטר השבוע. קרטר, שאינו חושש להישמע לוחמני יותר מאובמה, גם לא היסס להשמיע בחיוב וכעובדה את המלים האסורות, "מגפיים על הקרקע" (באמריקאית זה נשמע דומה יותר לבוץ).
אמנם בפנטגון נזהרים לדבר על שלבים — "בידוד" (הסתיים; נותקו צירי האספקה ליעדים העיקריים), "טיהור" (בתחילתו) ו"ייצוב" (השלב הרביעי, שיקום אזרחי, יושאר הפעם למדינית המארחות) — ולוח הזמנים נקוב בחודשים, אך פוליטית ברור שהמבצע מוכרח להסתיים לא יאוחר מהאביב, כך שהמועמדת הדמוקרטית לנשיאות הילרי קלינטון תוכל לברך עליו בדיעבד. השבוע, בהתמודדות מול יריב משמאל, ברני סאנדרס, הסתייגה מתגבור קרקעי. בבחירות הכלליות תוכל להתמרכז: הרפובליקאים העוסקים בביטחון ברצינות, דוגמת ג׳ון מקיין, תומכים במבצע. תחת פיקודו של מקפרלנד תימצא כנראה אוגדה אמריקאית אחת — כרגע זו אוגדת הצנחנים 82, שסגן המפקד בה הוא קצין בריטי — בתוספת חטיבות וגדודים ממדינות אחרות.
בין הקצינים הישראלים במילואים שהשתתפו השבוע בהדמיית המבצע נגד דאעש היו גם יוצאי "שלדג" ו"מגלן", יחידות שאחת מאחיותיהן האמריקאיות שלחה לעיראק פלגת פשיטה וייצור מטרות לתקיפות מדויקות. פשיטה, להבדיל מפלישה, ובמינוח האגדי של רפאל (רפול) איתן באוזני שר החוץ במימשל ג׳ימי קרטר, סיירוס ואנס, "אנחנו נכנסים, אנחנו הורגים, אנחנו יוצאים". הרוסים ישמחו בוודאי לשמוע שבאחד מגלגולי פיתוחן של יחידות החדירה העמוקה בצה"ל הודבק להן הכינוי צסק"א — צוות סימון קרקע אוויר. בצה"ל, כמו בצבא האמריקאי, מהדהדת לעתים תודעה היסטורית. הרמטכ"ל גדי איזנקוט, תלמיד שקדן של תש"ח, רואה בחטיבת הקומנדו שהקים במסגרת אוגדה 98, וש"מגלן" הוא בין הבולטים שבגדודיה, המשך לגדוד הפשיטה של משה דיין, גדוד הקומנדו 89. במערכה נגד דאעש הכתיר מקפרלנד את תקיפת נכסי הדלק של הארגון "מבצע נחשול 2", לכבוד המערכה האווירית במלחמת העולם השנייה נגד מתקני הנפט בפלויישטי ששירתו את גרמניה הנאצית — "נחשול".
ההקשר המדיני שבתוכו נערכת הפעילות הצבאית לא יוגבל לפתרון הסורי ולייצוב המערכת הסונית־כורדית־שיעית (בהשפעת איראן) בעיראק. לפני רבע מאה סיכם בייקר עם שר החוץ אדוארד שווארדנדזה ועם מנהיגי ערב את המתווה לוועידת מדריד, על אפו וחמתו של ראש ממשלת הליכוד, יצחק שמיר (שהבליג בחוסר אונים גם כשנורו לישראל טילי סקאד ממחוז אנבאר בעיראק, אחד השטחים שעליו השתלט דאעש). כעת מינה אובמה למתאם הפעילות הדיפלומטית נגד דאעש את יועצו לשעבר רוב מאלי, שעמדותיו בסוגיית ישראל־פלסטין דומות לאלה של בייקר ולמתווה ביל קלינטון. אחד מאתרי הקרבות המרכזיים במבואות רמאדי, שכבר אבד לדאעש, נקרא גשר פלסטין.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|
|